פשוט – מוזר

הוא היה שם… מאחורי הפוקר פייס שלו ראיתי הכל.. ולא רק,
ראיתי אותו,
לא הבנתי איך ? למה ? מי ? מה ? כמה ? מתי ?
זה פשוט קרה.
לאט לאט,
הילדים נעלמו…
הוא עבר שם , והיה איתו ילד
לא יכולתי להתאפק..
ראיתי את הזיעה שלו נוטפת,
את המצח שלו מתקמט,
את הידיים נסגרות והופכות לאגרופים קמוצים.
אך לא ידעתי אם הוא מתכוון לזה,
רק חשדתי..
פשוט – מוזר.
ואז לפתע,
קלטתי את הסכין מתחת למעיל העבה העשוי מעור.
מבצבצת החוצה מהג'ינס הכחול החדש.
חבל להכתים אותו בדם..
רצתי החוצה.
התחלתי להמציא תירוצים והזמנתי אותם להיכנס לביתי.
הילד נראה חושש מאיזו סיבה.
אולי הוא יודע?
פשוט – מוזר.
האיש נענה ונכנס לביתי.
הצעתי להם כוס תה והתחלנו לדבר.
הוא אמר ששמו הוא אד.
שמו של הילד היה הארי.
אד היה לחוץ.
לחוץ מדי.
כאילו הוא מיהר לאן שהוא.
אבל לאן? לאן כבר יש לו ללכת?
ביקשתי ממנו לדבר בפרטיות.
הלכנו לאמבטיה ותקפתי אותו עם סכין גילוח.
הוא נבהל אבל בכלל לא נרתע או פחד..
זאת אומרת שהוא כאילו היה מוכן לזה,
לא ניסה לגונן על עצמו בכלל,
פשוט – מוזר.
הוא פשוט אמר בלי מילים :"זה נכון ! אני רוצה להרוג את הילד ואני גאה בזה ! "
הוא תקף אותי עם מברשת שיניים שמסתברת ככואבת מאוד.
לעומתי ,הוא הצליח לפגוע בי..
ניסיתי להתחמק ממנו ורצתי למטבח..
פתחתי את מגירת הסכום והצלחתי לדקור אותו עם מזלג.
הוא נפל על הרצפה, וניסיתי לברוח אבל ראיתי שהוא מתאושש.
לקחתי את הסכין וזרקתי עליו.
הסתובבתי אחורה ושמעתי את הצעקה מקפיאת הדם שלו.
חיפשתי את הארי וראיתי אותו מחכה,
מחכה.
פשוט – מוזר.
כאילו לא קרה כלום, הוא לא חשד מהצעקות? הרעשים? הדם שנזל לידו?
…מוזר…
פשוט – מוזר
משכתי את הארי ובדרך החוצה עברנו ליד המטבח, ששם היה אד.
הבחנתי באד עומד ומתנשף, מלא בדם, אבל ממש.
הייתה בידו סכין קצבים גדולה.
הבנתי מה הוא מנסה לעשות.. זה לא היה ממש קשה.
הוא זרק את הסכין לעברנו
ברחתי ומשכתי את הארי.
אבל אני "החכמה" לא הבנתי שהארי ואני במרחק קטנטן,
וכשמשכתי אותו, הוא נמשך למקום שממנו אני ברחתי,
והסכין פגעה בו.
צרחתי בקול ויצאתי מהבית.
אד רץ בעקבותיי.
ניסיתי לסגור את הדלת אבל הוא יצא מהר מדי ופצע אותי ביד.
הייתי אחוזת חרדה.
ביקשתי מהאנשים שברחוב לעזור לי אבל הם דחו אותי.
שמעתי שאחד אמר לחברו :"שיהרוג אותה".
צעקתי הצילו ואף אחד לא התייחס אליי.
פשוט – מוזר
אתם יודעים איך זה מרגיש? כשכולם מתעלמים מכם?
אז אני אגיד לכם :
זה מרגיש כאילו אתה רוח רפאים, שלא שומעים או רואים אותך.
זה הרגשה רעה..
הסתתרתי מאחורי פח זבל גדול, היה קר..
שמעתי את הצעדים של חולה הנפש מתקרבים אליי.. לאט לאט..
לפתע ראיתי זכוכית שבורה גדולה שמונחת מתחת לפח..
החלטתי לגמור עם הסיוט הזה ולקחתי את הזכוכית.
ראיתי את הצל של אד גדל..
מיהרתי,
לקחתי את הזכוכית ותקעתי אותה בצווארי , בבטני ובעורפי.
הייתי גוססת, אבל לא מתתי. הרגשתי שאד לקח אותי,
הוא הכניס אותי לבית הרוס..
הרגשתי חנק, ניסיתי לראות משהו… פתאום הבנתי כבר לבד שהוא מנסה לחנוק אותי , אבל איך? מסתבר שעם חבל, הוא תלה אותי..
פקחתי את עיניי אחרי מאמצים קשים , המראה האחרון שראיתי היה את הארי , תלוי כמובן, ראשו כרות כמעט עד הסוף ורק עמוד השדרה מחזיק אותו .. 2 עיניו יצאו מהמקום ואוזניו חסרות. מהפה , האוזניים, העיניים והאף יצא דם בכמויות אדירות. ידו השמאלית ורגלו הימנית כרותות ונראה שרוקנו ממנו את כל דמו ( יצא לי לראות את זה בעבר בסרט אימה כלשהוא )
הוא הוריד אותי לרגע.
אד כרת לי את שתי האוזניים, היד, והרגל.
לא הבנתי איך לא גמרתי עם עצמי כבר.
פשוט – מוזר
התחלתי לבכות בשקט, כדי שלא יבחין שאני עוד חיה.
הרגשתי שאני נחתכת..
ראיתי אור גדול ולבן, והבנתי –
שזה הסוף