ערפדי הלילה-פרק א'

זהו היום שאני אזכור , 5 בדצמבר זה היה חורף גשום וקר , ישבתי עם מייק וחברתי מליסה בבית קפה בתל אביב בשם "אלמה" . הזמנו כולנו אספרסו שחור עייפים מיומנו , בכול זאת אנחנו בכיתה י"ב לא ? הטבחית היפה עם העיניים הירוקות והשיער המתנפנף הלכה בדרכה למטבח בית הקפה , ומייק אמר בחיוך : "אני חושב שיש לי סיכוי איתה" צחקקה מליסה , אך פתאום בבואנו לעבר היציאה שמענו צעקה של הטבחית היפה מייק ואני נכנסנו וראינו רק את משקפיי השמש שלה ודלי מלא דם . התקשרנו למשטרה והיא הגיעה יחסית מהר מאוד , השוטרים אמרו לנו , ילדים לכו הביתה , זה לא עסק שלכם ! בבואנו לצאת בפעם השנייה שמעתי את רב הפקד אומר : "לא יתכן שזה קורה שוב ." מייק ואליסה באו לביתי אחי הקטן בן ה-4 ישן וגם סבתא שלי , ואם אתם שואלים איפה אבי תוותרו , הוא נטש אותי שהייתי בן-3 . אימא שלי הגישה לנו כוס שוקו חם עם סלט , כן אני יודע , זה לא השילוב הכי טוב . מייק ואליסה לא התחשק להם לאכול ואם נודה על האמת ? בצדק! זה היה הדבר הכי מפחיד שראינו ! . אך פתאום מייק קיבל הודעה לפלאפון והיה כתוב "זה לא עסק שלכם, תיזהרו ! " מייק שאל שאלה המסכמת את מה שכולנו חושבים : "מה נעשה ?" למחרת בבית ספר, הרגשנו שמישהו עוקב אחרינו , הסתכלתי אחורה ולא ראיתי אף אחד , רק אחרי זה בפעם השנייה מישהו עם גלימה שחורה ברח הוא הסתכל עליי בעיני שד . התחלתי לרוץ לעברו , מייק ואליסה לא הבינו מה קרה ,שאני תופס את הבנאדם . ראיתי את אבא שלי . אתם קולטים ?! לא ראיתי אותו 14 שנה ! אך שהוא פתח את הגלימה הוא היה רוח , ואמר מצטער , אבל הטבחית החמודה בבית הקפה היא לא רגילה , היא זאת שהרגה אותי ! הטבחית הזאת היא ערפדית קשוחה מאוד רק שלא כול מי שהיא נושכת הופך לערפד חלק מתים כמוני . מצטער, שוב. צרחתי שיתרחק ממני , בפעם הראשונה הרגשתי ששוברים לי את הלב לרסיסים . אבא שלי נעלם והדבר האחרון שאמר : "ג'ייק תיזהר שם בחוץ, לא הכול יפה כמו שנראה" ברגע זה , שהתחיל סופה הרגשתי הכי לבד בעולם , לא היה לי אף אחד רק אני .שסיפרתי למייק ואליסה הם פחדו והתחילו להתרחק ממני , מאז כבר אין לי חברים , רק משפחה עם ילדים , כי היום אני בן 25 גבר