עסקת חייך

אני עומד בקצה החדר, ממש בפינה, ונשען על הקיר. מולי משתרע חלון ענק, המכסה את רוב קיר החדר. דרך החלון נשקף הנוף של ת"א. מאות בניינים, רחובות וכלי רכב. כל האנשים נראים כמו חיילי צעצוע, הולכים, רצים, וממשיכים בחייהם. אני לא מסתכל עליהם כרגע. כרגע מעניין אותי רק אדם אחד, שנמצא בחדר 3 מטרים לפני. מיקי.
מיקי יושב ליד השלוחן שלו, לבוש בחליפה מחויטת. הוא מחייך את חיוך מיליון הדולר שלו. השיער שלו מסודר בקפידה, מרוח בג'ל. פניו מגולחות למשעי, והכתפיים שלו ישרות. הוא מדבר אל הלקוח, שיושב לפניו:
-" מר כהן, זו עסקה מצוינת. אתה קונה כאן בנין שלם. תוכל להשכיר את הדירות. הרווח יגיע למליוני שקלים !"
מר כהן מסתכל על מיקי, וההיסוס ניכר בפניו. מיקי לא מתבלבל לרגע. הוא קם, הולך לחלון, ומצביע על העיר, הפרושה לפניו.
-" מר כהן, יש לי עשרות לקוחות מרוצים בכל העיר. כולם הרויחו מהעסקות איתי. כולם מודים לי כל יום !"
אני לא יכול יותר.אני עובר את המרחק ביני לשולחן בשלושה צעדים מהירים, נעמד ליד מר כהן, וצועק: "הוא שקרן ! הוא רמאי ! הבניינים שלו הרוסים. הקרקע אפילו לא שייכת לו. האיש נוכל !".
מיקי ומר כהן מתעלמים ממני לחלוטין. אני בשבילם אויר, ריק, לא קיים. מר כהן ממשיך להסתכל על מיקי, ואני רואה את ההיסוס נעלם מפניו. מיקי לא מחכה לרגע, ועט על הטרף. הוא מתיישב שוב מול מר כהן, ומושיט את ידו ללחיצה.
אני מסתכל במר כהן, מניע את ראשי מצד לצד, מרים את ראשי למעלה, נושף אויר, ומסתכל ישירות במר כהן.
-" מר כהן, תקשיב לי. ברגע שתבין שרימו אותך, מיקי פשוט יהרוג אותך כדי שלא תדבר. הוא ירצח אותך. אנh יודע על מה אני מדבר !".
מר כהן לא מקשיב לי בכלל. הוא מחייך, מושיט את ידו קדימה, ולוחץ את ידו של מיקי.
אני מרים את ידיי בתסכול, צועד אחורה מהשולחן, ומסתובב לכיוון הקיר. מיקי עשה זאת שוב. יש לו עוד פראייר. לא נותר לי אלא לחזור לפינה שלי. מיקי מלווה את מר כהן לדלת, תוך כדי שהוא מדבר איתו על עורכי דין ועל יום חתימת החוזה.אני נשען על הקיר, ומנסה ניסיון אחרון. אני צועק למר כהן: "הוא ירמה אותך בדיוק כמו שהוא רימה אותי ! הוא יעשה לך בדיוק מה שהוא עשה לי !"
מיקי ומר כהן יוצאים מהחדר, ומיקי טורק את הדלת מאחוריו.
אני מנסה להירגע, אבל אני עצבני מדי. הייתי מת לעשן עכשיו סיגריה, אבל אני לא יכול. לפעמים זה ממש מבאס להיות רוח רפאים.