סרט אימה

פרק 1 – וינטר סקול
"שלום לכולם," אמר אדם גבוה למדי שנכנס לכיתה בבגדים נאים. זקנו היה ארוך ומוזר למדי והוא שילב ידיים בסמכותיות "אתם מוזמנים להתיישב," הוא אמר וכולם עשו זאת. הרעש הפתאומי של חריקת הכיסאות הוציא את הכיתה קצת מריכוז, אך חזרנו אליו די מהר. "אני אהיה המורה שלכם השנה, למקצוע שבחרתם ללמוד, קולנוע כמובן. אני יודע שציפיתם לגברת רוז אך לצערי," הוא השפיל מבט לרגע, "היא נפטרה היום בבוקר מדום לב פתאומי." הכיתה קפצה, עלתה על השולחנות ויצרה טירוף לא סדיר בכלל, כולם צווחו מאושר כמו תוכי שהשתחרר מהכלוב. "ברוך השם!" "ירדה לי אבן מהלב!" קראו התלמידים. "כנראה שהאבן מהלב שלך עברה לשל רוז," אמר ג'ק ונחנק מרוב צחוק, מהבדיחה של עצמו. "היי, תלמידים, זה לא מכובד מה שהולך כאן. אני יודע שהיא הייתה קצת קשוחה אבל תכבדו את המעמד, לא מנומס לצחוק על מנוח!" הכיתה נרגעה. הבנתי שהמורה בעל כוונות טובות וחוכמה ושהוא כלל לא צועק מכל שטות. הוא התחיל להרצות לנו מעט על תרבות הקולנוע ועל מה שקרה בעבר ועל מה שקורה היום בקולנוע ועל אפקטים ממוחשבים… לקראת סוף השיעור הוא הנחית עלינו עבודה. אך בעיניי היא נראתה די מאתגרת. "אז ככה," הוא כחכח בגרונו והחל להציג את המשימה: "לשבוע הבא, אני מבקש ממכם ליצור סרט של לא יותר מחצי שעה באורכו, עליו לכלול דמויות כמובן ועלילה סדירה ומעניינת ואם הוא יהיה מספיק אמין ואיכותי, תקבלו גם בונוס בתעודה. ואני מזכיר לכולם, לעבוד על הסרט ברצינות, זה הוא המקצוע שלכם לעתיד, אם לא תשקיעו בו ותתמידו, זה לא ילך. אתם כאן כי זה מה שבחרתם ללמוד. ואם לא תהינו מכך, זה לא שווה כלום מכיוון שאתם צריכים לאהוב את מה שאתם הולכים לעשות. אתם משוחררים באופן חד-פעמי בכדי שתוכלו להתחיל לבנות תסריט וליצור הפקה קטנה. בהצלחה לכולם!"

***
אז כנראה שאתם עוד לא מכירים אותי כל כך, או את הבית ספר ולכן אתחיל מההתחלה, כמובן. שמי לואי, אני בן חמש-עשרה ואני לומד בבית הספר לאומניות וינטר סקול, משום שהוא פעיל רק בחורף. זו שנה שנייה שלי בבית הספר הזה ואני כבר די מנוסה בקולנוע. בשנה שעברה הצלחתי להפיק סרט ממש משובח שאף הוצג לבסוף בפני כל בית ספר. לסתו של המורה נשמטה כאשר נגמרו עשרים וחמש הדקות הללו. והשנה, אני מתכוון להתעלות על עצמי למרות שהשנה, זה הוא לא פרויקט סוף שנה, אלא עבודה של תחילת שנה לבדיקת הרף של התלמידים. הרף שלי גבוה. וזו עובדה.