סלנדר
הלכתי לחברה שלי,וכבר בערב בסביבות השעה 7 התחלתי ללכת הביתה,אנחנו גרים בקיבוץ קטן שבו כמעט שום דבר לא קורה…אבל באותו ערב קרה משהו.היה קר, ערפל ובגללו כמעט שלא ראיתי כלום.
הלכתי לי כמו תמיד ליד היער החשוך,הרחוב לא היה מואר במיוחד אז לא ראיתי המון.
שמעתי קולות מהיער כאילו מישהו עוקב אחרי, שמעתי צעדים.ההיתי בטוחה שזה סתם איזה חתול רחוב.אחרי כמה דקות ראיתי צל של מישהו עומד בערפל. הוא היה די רחוק ולא יכולתי להגיד מי זה היה אבל מה שאני כן יכולה להגיד זה שהוא היה גבוה, היו לו ידיים ארוכות שהגיעו כמעט עד לרצפה, והכי מפחיד, לא היו לו פנים..זה היה פשוט הראש .הוא פשוט עמד שם והסתכל עלי,לא עשה כלום, בהתחלה חשבתי שאני סתם רואה איזה עמוד או משהו עד שהוא התחיל ללכת אלי.הצעדים שלו היו קטנים, כאילו הוא לא ממהר לשום מקום.
התחלתי לרוץ,הסתובבתי אחורה והוא נעלם, הוא כבר לא הלך אחרי ולא עמד שם.
המשכתי ללכת, והוא שוב הופיע.הפעם הוא היה קרוב, הוא הסתכל עלי, תפס לי את היד ולא שיחרר,אני לא יודעת מה הוא עשה לי, אבל למחרת, מצאו אותי מתה ביער.
תגובות (11)
זה מ-פ-ח-י-ד אני הייתי מתעלפת ישר אם הייתי רואה כזה מפלץ!
המממ…
הרעיון די קריפי אבל לא הרגשתי ברעד מכה בכל גופי, אפילו לא בצמרמורת קלה.
אני חושבת שכדאי לך להעשיר את הכתיבה ביותר תיאורים(זה באמת ייעשה את ההבדל), והבסיס שלך די טוב.
אני אשמח כל כך אם תקראו את הסיפור האחרון שהעלתי.
ואני לגמרי מסכימה עם התגובה משעלי,
אין רעד של פחד.
סלנדר-מן! :)
אני דווקא כן… מפני שיש לי דימיון שגם בלי תיאורים מסוגל ליצר יצורים :)
חח אותי קשה להפחיד אבל היה מעניין (אשמח אם תגיבי לשירים שלי!)
זה קצת לא הגיוני.
-אמרת שהיה ערפל, איך ראית את הפנים שלו אם בקושי ראית אותו?
-ואיך את יכולה לספר: אני לא יודעת מה הוא עשה אבל למחרת מצאו אותי מתה ביער? זה הגיוני רק אם היא התעלפה מפחד.. וגם אז אי אפשר לכתוב למחרת מצאו אותי מתה ביער.
את הסוף היה כדי לעשות מנקודת מבט כללית, מישהו אחר מטייל ביער ומוצא את גופתה. הסוף פשוט הרס הכל בחוסר ההיגיון שלו.
היי, רייצ'ל! אבל תודי שהיה לפחות מצמרר קצת…
טוב, לא.
אני לא נבהלת בקלות, אני יכולה להגיד שהיה מעניין, אבל מצמרר? מפחיד? לא.
טוב. זה בגלל הדמיון שלי… כתבתי על זה סיפור ;)
נחמד, אהבתי את ה"מצאו אותי מתה ביער" הכנסת בי צמרמורת :)