סלנדרמן

הירח עולה
הערפל הכבד יורד, הדשא נהיה יבש.. העצים משנים צורות, האנשים פוחדים, ורק הוא..
רק הוא נשאר לא מפוחד, בודד.. חסר פנים..
ופה אחד שעושה את חלק מעבודתו.
לבן,גבוהה, חליפה שחורה ועניבה נחמדה.
עומד בצורה נבונה למדי,מחכה לטרף הטיפש הבא, שרק מנסה למצוא הוכחות שהאיש הזה,
אמתי.
הגיע הלילה הבא, וכמו תמיד..
הירח עולה
הערפל הכבד יורד, הדשא נהיה יבש.. העצים משנים צורות,
ופתאום..
יוצא ילד.
בן שש בכיתה א'..
בלי מצלמה בלי כלום. האנשים רואים אותו מבעד החלונות הקטנים.
צועקים לו: "מה אתה עושה??"
הילד לא מגיב, רק הולך אל אותו האיש הלבן. 'האם הילד השתגע?' 'אולי זה ניסיון התאבדות?'
שאלות רבות הציפו את האנשים. הילד הקטן נכנס אל אזור היער.
מפוחד ורועד.
ופתאום. ראה את סלנדרמן. הילד התחיל לפחד, לבכות סלנדרמן פתח את פיו. פה מלא שיניים חדות
שרק מחכות לטרף.
אצבעותיו החדות גודלות יותר ויותר.
זרועותיו השחורות יוצאות מגבו.
זהו זה, סלנדרמן מוכן להרוג את הילד התמים.
"בבקשה, נא אל תהרוג אותי, באתי לכאן עם סיבה.."
כיוון שסלנדרמן חי ומתבודד, אינו הכיר שום שפה בעולם.
אך הרגיש, שהילד רוצה משו, סלנדרמן נעמד, מחכה שהילד יעשה תנועה שיהיה לה סיבה להרוג אותו.
"בבקשה, סלנדרמן..אל תהרוג אותי ואת תושבי העיר, אנחנו רק רוצים לעזור לך, להפוך לבן אדם כמונו"
סלנדרמן הכיר רק את שתי המילות האלו: "סלנדרמן ובני אדם.
סלנדרמן לא היסס לרגע, הוא נהיה כועס יותר ויותר, ללא רחמים,
תפס עם זרועותיו השחורות את הילד עם וכשהיה מוכן להרוג את הילד ולחצות אותו לשני חלקים,
נזרק סכין אל פניו של סלנדרמן.
ויצא.. ג'ף הרוצח..