מרגו ~ פרק1

השעון המעורר צלצל והעיר את מרגו מהסיוט המתמשך שלה רק כדי להביא לה סיוט אחר. עוד יום מייגע בבית הספר, לבדיחות שהיו בדרך כלל על חשבונה אבל היא המשיכה לשרוד כל יום מבלי להשתגע. אחרי שמרגו התארגנה באנחה כבדה היא ירדה למטבח. היא לא הופתעה לראות את אביה שיכור שרוע מעולף על הרצפה. היא נאנחה בזמן שהכינה לעצמה ארוחת בוקר. היא רצתה ולו פעם אחת לאכול עם המשפחה. אבל משאלה זו הייתה מעבר להשג ידה. כאשר סיימה לאכול וקמה בכדי לפנות את הצלחת שלה אביה תפס בקרסוליה והיא התרסקה על הרצפה.
הצלחת שהייתה בידיה התנפצה וחתכים ארוכים ודקים הופיעו על ידיה של מרגו, דם החל להופיע בחתכים. בוב פרץ בצחוק מתגלגל למראה הדם. "אבא תפסיק!"צרחה מרגו באימה למראה ידיה המגואלות בדם. בוב שיחרר את ביתו וחזר לשתות מבקבוק הוודקה בחיוך גדול ושבע רצון. מרגו קפצה מיד וניקתה את שברי הצלחת והדם. פניה קדרו אף יותר. אפלה עטפה אותה. כאשר סיימה היא חרקה שיניים ושלחה מבט קר ושונא כלפי אביה. היא חבשה את פצעיה ויצאה מהבית בטריקת דלת מחרישת אוזניים.
"זה עניין של זמן עד שתצטרפי לאמך מרגה." צחק בוב והמשיך לשתות.

"היי אמילי." חייכה מרגו. אמילי העיפה מבט לאחור וחייכה חיוך גדול ומזוייף. מרגו כמובן לא הבחינה בכך, היא סמכה על אמילי בעיניים עצומות. היא הייתה כל כך נואשת לחברים כך שמעולם לא הקדישה מחשבה רבה בבחירת חבריה. "מרגו! מה קרה לידיים שלך?" שאלה אמילי בקול מתקתק רווי דאגה מזוייפת כאשר חיבקה את מרגו. "אה זה? סתם." חייכה מרגו.
'איזה ילדה פסיכית.' חשבה לעצמה אמילי כאשר הן החלו לצעוד לכיוון בית הספר. אך אמילי לא יכלה שלא להסתקרן בנוגע לידיים החבושות של חברתה אבל לא העזה לשאול, ומרגו שמחה שאמילי לא דוחפת את אפה לשם. הן העבירו את שארית הדרך בשתיקה מתוחה.