מפלצות הלילה הגשום | פרק 93
הגענו אל הפרוזדור של הקומה השנייה, גברת קורלנד הוליכה אותי אל החדר האחרון. היא לא הסתובבה לבדוק מה איתי, נראה שהיא לא רצתה להראות לי את פניה. נראה היה שהיא מתרגשת.
כמעט והתחלתי לחשוד בה, אבל מאז שדיברתי איתה באופן קרוב כל כך, התחלתי לחשוב עליה אחרת לגמרי. המוניטין שלה נפגם בצורה משמעותית אחרי כל מה שעשתה לדודים שלי, אבל בסופו של דבר… גם הדודים שלי לא היו כאלה מלאכים טהורים.
"הנה." מלמלה גברת קורלנד.
הגענו אל החדר האחרון מצד ימין של הפרוזדור. צבע הדלת החומה כבר התקלף ברובו. הדלת עצמה הייתה פתוחה לכדי רווח קטן.
גברת קורלנד הניחה את ידה על הדלת ודחפה אותה.
הדלת נפתחה לרווחה, אור שמש חזק זרם לעינינו. בחוץ נשמע טפטוף קל, יכולתי לנחש שיש קשת בחוץ.
"תנסה להתרגל לאור." אמרה גברת קורלנד.
התרגלתי די מהר.
וכשהבטתי אל עבר החלון שהיה מולי, ראיתי שמשני צדדיו נחו שני כיסאות.
נשימתי נעתקה.
קלטתי ששני בני-אדם יושבים על הכיסאות.
כיסיתי את פי עם ידי כדי לא לצרוח באימה.
תגובות (0)