מפלצות הלילה הגשום | פרק 85
הבנתי את זה כשראיתי את הבוץ שנוטף מהכתפיים ושאר חלקי הגוף שלהם. צבעו של הבוץ היה חום-שחור.
מפלצות בוץ?! נדהמתי.
זה הגיוני בכלל?!
"אני חייב לספר את זה לאימא!" לחשתי לעצמי בהתרגשות.
כשבאתי להפנות את ראשי מהחלון הבחנתי בעוד בור שנפער באדמה, ממנו זחלה עוד מפלצת בוץ.
עוד בור נפער באדמה ועוד ידי מפלצת בוץ שנשלפו.
עוד בור ועוד מפלצת בוץ.
מסיבה? חשבתי בחרדה, מסיבה מחרידה, אם כן!
עוד בור. עוד מפלצת.
מספר המפלצות של הילדים וההורים היה כמעט שווה. הנהמות היו שקטות יותר. המפלצות ניסו לשמור על שקט.
א..מ…א! נרעדתי.
מפלצות הבוץ כיסו את כל האדמה.
הורים התיישבו ושוחחו בנהמות שקטות. ילדים קטנים זרקו אחד על האחר כדורי בוץ קטנים.
מה זה? זו ממש משפחה!
אמי נרדמה ברגע שבו נשכבה על המיטה, אבל נענוע קל של כתפה גרם לה להתעורר שוב.
"אמא!" קולי נחנק כשאמרתי לה, עיניה נפקחו והפכו לערניות. "את מוכרחה לראות את זה! אין לך שום הסבר הגיוני לזה!"
היא בחיים לא תרשה לי לטעון שאין לה פתרונות הגיוניים, אלא אם כן היא מודה בכך בעצמה.
"קרה עוד משהו?" היא שאלה.
"בואי תסתכלי, תמהרי בבקשה!" לחצתי בה.
תגובות (0)