מפלצות הלילה הגשום | פרק 81
אמי העירה אותי בחצות הלילה. היא הייתה נסערת.
"זה.. זה מדהים, קרייג." התפעמה אמי.
התרוממתי מהמיטה במהירות. עיניי הפכו לערניות בתוך רגע אחד.
"את ראית את זה?"
"קום." היא לחשה.
קמתי מהמיטה (כמעט נפלתי ממנה), וצעדתי אחרי אמי אל חדר האירוח של הוריי. ניגשנו אל החלון ונשענו על האדן שלו, ואחר כך הבטנו בדומיה בגושי הבוץ הנפלטים בקצב מהיר מתוך האדמה.
הגשם היה חזק ביותר, וגם הרעמים התחזקו.
"כמה זמן את כבר רואה את זה?" שאלתי.
"למען האמת, כחצי שעה. לא יכולתי לנתק את עיניי מהמראה הזה."
הבטתי באיזה גוש בוץ אחד ששכב ורעד בקצה החצר.
"אין לי הסבר לתופעה הזאת. מצטערת, אין בזה שום הגיון." אמרה אמי והנידה בראשה.
הנהנתי בהסכמה. "זה ממש מפלצתי."
לא היה לי מושג עד כמה צדקתי.
הנהנתי. המשכנו שנינו להביט בחצר האחורית.
עוד גוש בוץ. עוד גוש בוץ. ועוד גוש בוץ.
"אז מה אנחנו הולכים לעשות?" שאלתי.
תגובות (0)