מפלצות הלילה הגשום | פרק 80
"זהו זה." אמר הדוד צ'רלס בקול ממורמר. זיעה זלגה על מצחו.
הוא ידע שהוא עשה טעות כשכיסה את חלון החדר של הוריי. הוא לא התחשב במחשבותיהם של הוריי לגבי הכיסוי.
"תודה רבה," אמרה אמי לדוד צ'רלס, שמצידו שלח אליי מבט מרוגז.
"כן, הרי אתם צריכים ליהנות מחופשתכם, והצפייה בנוף היא חלק מההנאה. לילה טוב לכם." הוא אמר והסתלק מהחדר בפסיעות מהירות.
הבטתי באמי וחייכתי. היא מצידה נשכבה על המיטה ופתחה שוב את ספרה. לא עניין אותה כל-כך הציפוי, וגם לא גושי הבוץ. כן, כי היא עוד לא יודעת עד כמה פלאי המראה הזה…
"טוב. אני אעיר אותך הלילה כשאראה את גושי הבוץ, אוקיי?" אמרתי.
"בסדר." אמרה אמי, עיניה בספר.
הבטתי בה לכמה שניות ואז פניתי אל עבר חדר האירוח הקטן שלי. דבר ראשון שעשיתי כאשר נכנסתי לחדר זה להסתכל על השעון שעל השידה.
השעה הייתה עשר בלילה.
אחר כך נשכבתי בשקט על מיטתי. האזנתי בערנות אל הגשם הסוער שירד בחוץ. רעמים כבדים נשמעו מדי פעם והברקים האירו את קירות חדרי באורות סגולים.
הגשם היה מרגיע, ואני באמת הייתי עייף בהתחשב בשעה שבה הלכתי לישון אתמול.
לאט-לאט הלכו עיניי ונעצמו.
עד שנעצמו סופית.
נרדמתי.
תגובות (0)