מפלצות הלילה הגשום | פרק 78
"ולמחרת בבוקר הגושים נשאבים בחזרה אל תוך האדמה, בלי להשאיר שום עקבות." הסברתי.
"מעניין… אתה מספר לי סיפור פנטזיה. האדמה פולטת גושי האדמה אחרי שהם נספגו במים? זה נשמע משונה מאד, אבל הייתי אומרת שזו תופעת טבע, לא יותר מזה. תופעת טבע שאני כמובן לא יודעת איך להסביר."
הרגשתי שהזמן נעצר.
הלב שלי החסיר פעימה.
הבטתי באמי בעיניים אומללות.
נאנחתי בהקלה. איזה טיפש אני!
עשיתי כזה עניין בגלל תופעת טבע?! זה הכל?!
"זה ההסבר שלך?" שאלתי.
"אולי, אבל הייתי רוצה שתראה לי את זה, זה נשמע מאד מעניין." ביקשה אמי.
"היום בלילה אני אקרא לך אם אני אראה את זה, את מרשה לי להישאר ער עד מאוחר בלילה?"
"אמממ… אתה נראה קצת עייף, לא כדאי שתלך לישון מוקדם היום? כמו אתמול..?" שאלה אמי בנימה עוקצנית, לא מצא חן בעיניה שהלכתי לישון אתמול מוקדם, בעיצומה של חופשת החורף.
"לא, זה בסדר. אני לא עייף כמו שאני נראה," אמרתי. אמי הביטה בפניי, סוקרת אותי טוב-טוב אם איני תשוש כמו שאני נראה.
"אני לא עייף!" תבעתי.
"אם אתה אומר… סיכמנו, ועכשיו, תן לי לחזור אל הספר בבקשה."
הנהנתי ואמי משכה אליה את הספר בחזרה. עמדתי להסתובב לאחור, אלא שאז הבחנתי בציפוי השחור והמבריק שהדוד צ'רלס כיסה בו את החלונות.
"אממ… אימא," עמדתי לספר, "יש עוד דבר."
"מה עכשיו?" התרגזה אמי.
תגובות (0)