מפלצות הלילה הגשום | פרק 65
היית לי תחושה שזה קשור לגושי הבוץ, אבל איך?
אולי פשוט הזדמן להם להצטלם בדיוק באותה העונה…
התאריך הזה יקרה מחר, הדודים שלי בוודאי יצלמו גם אותנו.
שיהיה.
החזרתי את התמונה אל המסגרת.
ווידאתי שהכל מסודר במקום. הרמתי את הניילון הגדול והשחור והנחתי אותו בזהירות בחזרה על השולחן.
זהו. לא היה ולא נברא.
עמדתי בדיוק לפנות חזרה ולצאת מהחדר כאשר שמעתי רעש של שלושה קליקים רגילים.
"צ'רלי, מה חיפשת בעליית הגג?" שמעתי את הדודה רבקה מצייצת בעצבנות.
"או!" הדוד צ'רלס פלט אנחת התפעלות, אני מניח שהוא תהה איך היא גילתה. "חיפשתי שם ספר ישן, זה הכל."
"בפעם הבאה תפנה אליי, שאני אדע, ברור?" שאלה.
"כן, ברור." השיב הדוד צ'רלס, הוא נאנח שוב וכנראה חזר להתנמנם.
"טוב, אני נעלתי. יותר לא תקבל ממני את המפתח." הודיעה הדודה רבקה. הדוד צ'רלס כבר נרדם.
לקח לי זמן לקלוט, אבל הבנתי ישר עד כמה אני אידיוט.
השארתי את המפתח מחוץ לדלת החדר. הדודה רבקה לא חשבה שאני בפנים. היא נעלה אותי פה בפנים.
ננעלתי בחדר עליית הגג.
מה עכשיו?
תגובות (0)