מפלצות הלילה הגשום | פרק 60
הדוד צ'רלס שלח אליי מבט שקדח דרך ראשי. התחמקתי מעיניו והבטתי בשטיח שבסלון.
"טוב, עכשיו זה יותר ברור לי. תודה."
חזרתי להביט בדוד. הוא לא הרפה, עיניו היו אדומות, מבטו מדוכדך.
"להתראות לך," הוא אמר, "ואני מקווה בכל מאודי שלא תשוב לשאול אותי שאלות מגוחכות כאלה."
זה היה מטופש. אבל בכל זאת, חייכתי חיוך מאולץ ופניתי אל המדרגות.
"אבל אם בכל-זאת אתה מתעקש לשאול שאלות מגוחכות…" הודיע הדוד צ'רלס, "תפנה אל הדודה רבקה. אני מקווה שיהיה לה קצת יותר סבלנות לשאלות מטופשות כאלו."
"איפה היא בכלל? כבר מאוחר, היא הייתה צריכה לחזור מהמכולת לפני מלא זמן, לא?" טענתי.
"היא אכן חזרה כשיצאת לטייל עם העפיפון בכפר." השיב הדוד צ'רלס.
"אה. ואיפה היא עכשיו?" שאלתי.
"היא ישנה בחדרה. היא עייפה מאוד, ואני ממליץ לך שלא להטריד אותה כרגע בשאלות המטופשות שלך." הורה הדוד צ'רלס, ושוב שלח אליי מבט שחדר את עיניי.
"כמובן." אמרתי.
הסתובבתי והתחלתי לטופף על המדרגות לקומה השנייה. שמעתי את הדוד צ'רלס נאנח. הוא חזר לנמנם.
וגם הדודה רבקה כנראה מנמנמת. וואו, אני לגמרי לבד בבית!
תגובות (0)