מפלצות הלילה הגשום | פרק 59
בחוץ ירד גשם שהלך והתחזק עם הזמן, אולם הרעמים לא נשמעו.
"חבל שלא יורד שלג באזור…" לחשתי.
זה יכול היה להיות אדיר לצאת לשחק בשלג. אבל לא היה סיכוי, הכל פה בוצי ורטוב.
אני מקווה שהיום האחרון כאן יהיה קצת פחות בוצי.
אין סיכוי, שיניתי את דעתי, היום האחרון יהיה אף יותר בוצי.
עמדתי לפנות בחזרה אל הסלון, כששמעתי את הדוד צ'רלס נאנח. הוא התעורר מהנמנום.
"שלום קרייג." הוא אמר בקול מעט קר ברגע שהבחין בי. פניו היו זעופות.
"הדוד צ'רלס, יש לי אלייך שאלה." פלטתי.
"כן?" השיב הדוד. על עיניו נחו משקפיים, שכנראה שכח להוריד אחרי הקריאה. הוא הסיר את משקפיו, בחן אותי, ואז הניח אותם על השולחן.
"ובכן, למה ציפית את חלונות חדר האירוח?" השלכתי את השאלה אל האוויר, כמו קליע שנורה מאקדח. שיתמודד…
"למה?" הדוד צ'רלס כחכח בגרונו, קולו נעשה חורקני וקצת לחוץ, "כי אני עושה את זה כל חורף."
ואני ממש מאמין לך…
"ולמה?" שאלתי.
"זה ציפוי מיוחד שמונע חדירת מים דרך החלון הדק. אתה בוודאי לא מעוניין שהמיטה שלך תהיה רטובה, נכון?" שאל.
הנהנתי.
תגובות (0)