מפלצות הלילה הגשום | פרק 56
או שאולי ובמקרה אם הדודה רבקה תסכים לזה, אקח את הגיטרה המאובקת מחדר עליית הגג.
זה יכול להיות מעניין!
או שאולי לא, כי משפחת קורלנד לא תאהב את זה – הגיטרה עלולה לעשות הרבה מאד רעש! אבל ייתכם שיש שם עוד כמה משחקים חמודים מהמאה הקודמת. כי אימא שלי סיפרה לי שלדודים היו הרבה מאוד משחקים לגילי העכשווי, בגלל ביקוריהם התכופים של הקרובים שלהם, שלרבים מהם היו ילדים. מה שבטוח זה שבחדר עליית הגג יש עוד הרבה מה לחקור ולגלות.
ודבר נוסף שאני מצטער עליו, זה שלדודים שלי אין מחשב. ואינטרנט. כי אז בהחלט לא היה לי משעמם כל כך! גְרִיפִין בְרֶאדְלִי, החבר הכי טוב שלי מבית הספר; קוֹדִי ווֹרְד, החבר הכי טוב שלי מהרשת. אני אהיה איתם בקשר ואספר להם על גושי הבוץ. אבל לא, אין לי שום דרך ליצור איתם קשר.
ושלא תעיזו לחשוב על טלפון. שכחו מזה. לדודים מורגן אין טלפון. הם לא סובלים טלפון. והם לא מספרים למה. הם מעדיפים את הדרך העתיקה. מכתבים בדואר.
וההורים שלי מחזיקים פלאפונים שנועדו רק בשביל שיחות עסקיות, וכדומה.
באמצעות מכתבים בדואר, ככה קבענו את הביקור הנוכחי שלנו בכפר שלהם. זה היה למען האמת ביוזמת אמי. מולטי-פארק הרי הכי קרוב לכפר דודי אבי, לכן לא הייתה ברירה אלא ללון אצל הדודים.
מולטי פארק… זיכרונות. הכל היה טוב ויפה לולא המכונית של אבי הייתה נסחפת במורד הגבעה.
כמה חבל. אבל הפעם מצאתי סיבה לחגוג, כי יום ההולדת של הדוד צ'רלס אמור להיות ממש כיפי. ממש.
אבל לא תיארתי לעצמי שבאיזושהי הבנה, זה יהיה יום ההולדת האחרון שאחגוג.
תגובות (0)