מפלצות הלילה הגשום | פרק 42
"אין לי זמן לשטויות שלך, אני רוצה לקרוא את העיתון!" זעם הדוד צ'רלס, והתיישב במהירות בספה שמאחוריו.
הפעם לא הגבתי. לפתי בחוזקה את העפיפון, ויצאתי החוצה דרך הדלת הקדמית.
קפצתי מעל מעקה המרפסת ונחתתי בכבדות על האדמה הפחות או יותר יבשה. השמש חיפשה את דרכה מבעד לכמה עננים אפלים. כיסיתי את עיניי בידי מפני השמש. בגלל שהיא הייתה לבנה וזוהרת מדי.
כשהתרגלתי לאור השמש, המשכתי ללכת במהירות. התחלתי לרדת בגבעה, כשאני עובר על יד בית משפחת קורלנד. משום מה נעצרתי להביט בבית לשנייה אחת. ואז שמעתי קול קורא לי.
זו הייתה גברת קורלנד. היא עמדה על מרפסת הכניסה לביתה.
מה היא רוצה ממני?
"אני רוצה לדבר איתך," היא השיבה לי, לרגע חשבתי שהיא קראה את מחשבותיי. "בוא, כנס לביתי. אני אכין לך תה חמים."
הבטתי באפר הגבעה מתחתיי למשך כמה שניות, בעטתי בפחית ששכבה שם. היא התגלגלה במורד הגבעה.
תה חמים? היא תנסה להרעיל אותי בוודאי! חשבתי בבהלה, מה היא רוצה ממני?
"נו?" שאלה גברת קורלנד.
"אוי, נו טוב…" אמרתי בכניעה. לא רציתי שהיא תחשוב שאני מפחד ממנה.
גברת קורלנד אותתה לי לבוא אחריה.
גררתי את רגליי אל המרפסת וגברת קורלנד דחפה קלות את הדלת הקדמית. כשנכנסתי, היא הסתובבה לפתע אל הדלת, והוציאה מכיסה משהו, משהו שנראה כמו… מפתח!!!
היא תקעה את המפתח בעצבנות בדלת, וסובבה אותו – היא נעלה את הדלת.
אחר כך היא פנתה אליי, חיוך מאושר ומלא סיפוק על פניה.
תגובות (0)