מפלצות הלילה הגשום | פרק 40
הייתי ממורמר בעקבות הביקור של גברת קורלנד. התחלתי לחשוב על כמה דרכים מרושעות לפגוע בזוג הזקנים ממשפחת קורלנד, למרות שידעתי שזה אסור.
כן, שנאתי אותם למרות שלא מומלץ לריב עם שכנים, אבל לא היה אכפת לי, כי הם אלה שרבו איתנו.
בכל מקרה, חזרתי אל חדרי. האווירה בחדר הייתה קצת מעיקה. היה קר יותר מאשר למטה, וזה גרם לעצמותיי לרעוד. הרגשתי מצונן ותשוש. בחוץ ירדו טיפות בודדות. הרבה פחות מאשר בלילה הקודם. מהבוקר שמעתי שלושה בומים בלבד. זה מעט מאד, בהשוואה ללילה הקודם, אז נשמע פיצוץ חולני כל דקה בערך.
קפצתי על המיטה החמימה, ואחזתי בעטיפת העפיפון. קראתי שוב את הוראות ההרכבה והתחלתי לבנות את העפיפון.
השעה הייתה תשע בבוקר.
סיימתי כעבור חצי שעה, והעפיפון היה בנוי באופן מושלם. ללא שום טעות.
מעט הגשם שהיה בחוץ נפסק והחלטתי לצאת לשחק עכשיו. הסתלקתי מחדרי ופסעתי לעבר המדרגות. הפעם הדוד צ'רלס לא ישב מול האח, הוא הלך להכין לעצמו ספל תה, כך לפחות הנחתי כאשר שמעתי רחש של מזיגה בוקע מהמטבח.
ככה הוא מבלה בחופשים שלו? יושב מול האח, קורא עיתון, ושותה? זקנה זה שעמום, החלטתי.
מחשבתי הראשונה הייתה ללכת אל החצר האחורית, זה היה הכי טוב. וכך עשיתי. לא דאגתי לכך שאדמה בוצית (לא גושים!) מכסה 90% מהחצר, כי עשרת האחוזים הנותרים הם חלקת אדמה יבשה כמו מדבר – לא ניתנת להרטבה.
דשדשתי לעבר דלת החצר, כשלפתע שמעתי קול שבוקע מהמרתף.
תגובות (0)