מפלצות הלילה הגשום | פרק 39
זיהיתי את הצרחה, גברת קורלנד, כמובן.
ואז באה תגובה אדישה, שכמעט הפכה לתגובה מאוד מרוגזת. הדוד צ'רלס.
"כן, גברתי?"
"הפרחח המפונק שהבאתם אותו ללון אצלכם, הוא לכלך למשפחה שלי את כל הבגדים המעולים והמושקעים שתפרתי לחג המולד!" צרחה גברת קורלנד. דלת חדר האירוח הייתה פתוחה. צעדתי לאט אל המסדרון, הגעתי לגרם המדרגות. והפניתי את ראשי אל הסלון. גברת קורלנד הייתה לבושה בסינר כחול משובץ, כובע קש היה מונח לראשה. הדוד צ'רלס ישב ברוגע על הספה האדומה, עיתון של פעם מונח בידיו. הוא הביט בסבלנות בגברת קורלנד.
"באמת, איבט? למה את חושבת שזה קרייג היקר שלנו?" שאל דודי בלעג נקמני.
"ובכן, מי עוד בכוחו לעשות את זה? הוא פרחח קצת מופרע, לא? הוא בא מהעיר, אני מניחה, זה מחזק את הטענה שהוא עשה את זה – "
"תתנצלי!" צעק הדוד צ'רלס, הוא אחז בשתי דפנות הספה, ואיים לקום ממנה. שמחתי שהדוד שלי מגן על כבודי. הייתי כל כך מרוגז שאפילו לא שמתי לב לכך שאצבעותיי האוחזות במעקה כבר הלבינו.
"אני לא יודעת בדיוק על מה להתנצל, היחיד שצריך להתנצל כאן זה הוא בנך!" אמרה גברת קורלנד והזעיפה את פניה, הוורידים שלה התנפחו והאדימו. החנקתי צחקוק, כי אכן, זה היה מצחיק.
"אני לא אתן לקרייג להתנצל בפנייך. אבל חשוב שתדעי, שאם אינך מסתלקת מהבית שלי, עכשיו. אני מתכוון – "
"מה – ?!" פלטה גברת קורלנד.
"אני מתכוון לסלק אותך במו ידיי, מעוניינת?" שאל הדוד צ'רלס.
"ובכן, כל פעם מחדש אתם מוכיחים לי עד כמה משפחת מורגן מנוולים עד היסוד. אבל, אני מעדיפה לא להסתבך עם פושעים כמותכם," אמרה גברת קורלנד. "היו שלום."
איבט הביטה כמה שניות באש המתפצחת באח, ואז פנתה אל ביתה. הדוד צ'רלס שקע בזעף בחזרה אל הספה. הוא הרים את עיתונו מהשולחן והמשיך לקרוא.
תגובות (0)