מפלצות הלילה הגשום | פרק 36
גושי הבוץ כולם נעלמו אל מתחת לאדמה.
חזרתי בתחושת שעמום אל מיטתי. נשכבתי על הגב ומלמלתי איזה שיר ששמעתי לא מזמן, וכעבור כמה דקות שמעתי את הוריי מתעוררים.
"איך שנחרת הלילה…" מלמלה אמי, "תודה לאל שמשפחת קורלנד לא הזעיקה משטרה…"
אבא שלי גיחך מעט, ואחר כך בא קול של אנחה כאשר הוא התרומם מהמיטה.
השעה הייתה רבע לשש בבוקר, זה יהיה קצת מוזר אם הוריי יראו אותי ער. התכסיתי בשקט בשמיכה, ולבשתי פני אדם יושן. ואיך לא, אימא שלי מיד פתחה את דלת חדר האירוח שלי והציצה לעבר מיטתי לבדוק מה קורה איתי.
"קרייג יושן…" אמרה אימא.
"שישן, אתמול בבוקר הוא התעורר מאוד מוקדם." אמר אבי. והשמיע עוד קול אנחה.
לא היה לי מושג למה הוריי התעוררו כל-כך מוקדם!
לבסוף נכנעתי. השמעתי קול התעוררות. מתחתי את שריריי בכאילו, ואז התרוממתי מהמיטה.
"קרייג התעורר…" פלטה אמי.
"שיתעורר, אתמול בערב הוא הלך לישון מאוד מוקדם." התחכם אבי.
יצאתי מחדרי לבוש פיג'מה, ודאגתי להתמתח פעם נוספת.
בום.
רעם חזק נשמע מעל מהבית. אחריו בא גשם חזק.
"מחר יום ההולדת של צ'רלס…" אמרה אמי.
תגובות (0)