מפלצות הלילה הגשום | פרק 33
הרעש לא הגיע מביתנו.
זה היה הבית של השכנים מעבר לחצר, במורד הגבעה, משפחת קוּרְלָנְד.
השכנים הכי שנואים על הדודים שלי, ובעקבות זאת גם עליי ועל אבי.
כמעט כל שנה, כל שנה שבה ביקרנו אצל הדודים מורגן, היו לנו בעיות עם משפחת קורלנד. הם תמיד חיפשו לעשות לנו צרות!
לדוגמא, כשהיינו יושבים בנחת ונחים בסלון, הקורלנדים היו פתאום מופיעים על מפרסת הכניסה ודופקים בחוזקה על הדלת. הם היו אומרים שאנחנו מרעישים.
אבא שלי תמיד רתח מזה. הוא איים להזמין משטרה בשביל השכנים המעצבנים אם לא יסתלקו מהבית.
שיא החוצפה התרחש לפני שנתיים. בלילה, כשכולנו ישנו, הם הופיעו והתחילו לדפוק בחוזקה על דלת הכניסה, לצלצל בפעמון, ולצעוק בקולי קולות שאנחנו נוחרים חזק מדי. אני שונא אותם, מי צריך אויבים כשיש כאלה שכנים?
בכל מקרה, שנה שעברה שמעתי שהדודים הגיעו איתם לפשרה. הם ערכו משא ומתן ובו חתמו שלעולם לא יתקרבו זה לזה עוד!
ההסכם נחתם בחורף של שנה שעברה, ואנחנו ביקרנו כמה חודשים מאוחר יותר בקיץ כך שרוב הקיץ עבר בשקט. ובשעמום.
תגובות (0)