מפלצות הלילה הגשום | פרק 26
"הוא מיד בא! מיד!" קול צייצני קרא מאחורי הקול החזק יותר שהיה ממש קרוב אליי.
ניסיתי לפקוח את עיניי, אבל הייתי רדום מדי. סובבתי את פניי אל הצד השני של המיטה, כדי להתרחק מהקולות.
"הנה הוא בא! סבא בא!" קרא אותו קול צייצני.
"שליטנו בא!" שמעתי קול חזק קורא. דממה שררה למספר שניות בחדר. שמעתי חריקה קלה של דלת נפתחת.
דממה.
ואז רעם חזק הדהד בכל החדר. פרץ של אור כחול בקע מבעד לעפעפיי.
ואז שמעתי צעדים כבדים עוברים בחדר האירוח הקטן שלי, ושוב דממה.
דממה נוראית.
ואז, ממש בפתאומיות, קולות תרועה וצהלה נשמעו בחדר.
הקולות הריעו לאותו סבא או שליט. ולפתע כל שרציתי היה לפתוח את עיניי, ממש התחננתי לכך, אבל הן היו עצומות בחוזקה, כאילו מישהו מתח את עפעפיי בחוזקה כלפי מטה ולא הרפה.
"אנחנו לא אוהבים אורחים…" חרק קולו של השליט. "אנחנו אוהבים לגור בשקט. ואתם באתם והפרעתם לחיינו, סתם כך, בלי סיבה…"
על מה הוא מדבר? הדודים מורגן מאוד רצו שנגיע אליהם לביקור. מה קורה פה?
"אתה בחור קטן וצעיר, ולכן מאוד מאוס," המשיך הקול שהעלה בראשי מחשבות על עץ שחורק ברוח, "ואנחנו לא מעוניינים בך בשטח שלנו. אני מתיר לך לומר כמה מילים אחרונות, לפני…"
התרוממתי ממיטתי וזעקתי באימה.
"לא!!!"
הספקתי להבחין בבחור אחד גדול רוכן מעליי, ולפחות 20 אנשים ממוקמים מסביבו וחיוכים מרושעים על פניהם. ביניהם ילדים קטנים, נערים, ואנשים מבוגרים. רעם כבד נוסף הכה מבחוץ, האור הכחול השתפך על האנשים, והבחנתי בדבר מחריד שגרם לכל גופי להתעוות מאימה – אלו היו מפלצות בוץ! מפלצות בוץ! הבטתי לשמאלי בגלל משב רוח פתאומי. זו הייתה מפלצת בוץ, והיא הניפה למעלה גרזן נוטף בוץ שכעבור חלקיק של שנייה כבר היה עמוק בתוך חזי.
תגובות (0)