מפלצות הלילה הגשום | פרק 19
"לא! עזוב אותי!!! אימא'לה!!!" צרחתי כמו תינוק, התנערתי כולי ורעדתי כדי להסתלק מהמפלצת. "אימא!!!" זעקתי וגבי נחבט בקיר שמאחוריי. קרסתי אל הרצפה, עיניי כל העת אל המפלצת שמולי.
הוריי הגיעו אל חדר האירוח במהירות המרבית.
דודיו של אבי הגיעו מיד אחר כך, כולם הביטו בי במבוכה. חוץ מהדוד צ'רלס והדודה רבקה, הם הביטו בי בכעס מהול בתדהמה.
"מה קרה קרייג?" שאלה אמי בדאגה, "למה צעקת כל-כך חזק? למה בכלל צעקת?" היא הביטה בסוודר שלי, הוא היה מוכתם בבוץ. ברגע שהדוד צ'רלס הבחין גם הוא בזה, פניו פשוט האדימו.
"זה בסדר גברת הוקינס," הרגיע הדוד צ'רלס את אמי והמשיך, "זו הייתה הפתעה מפחידה שהכנו לו. הביטי, הִנה – " הדוד צ'רלס פסע לעבר רגליי. המפלצת שכבה שם, היא הייתה בערך בגודל של 10 סנטימטר. אבל רק רגע, האם זו באמת מפלצת?
הדוד צ'רלס הזועם הרים את הדבר הזה ואחז בו בידו השברירית. זאת הייתה מפלצת בוץ אמיתית! היא השמיעה כרגע את קולות הצחוק האימתניים שהשמיעה כשפתחתי את הקופסה. ההורים שלי קפצו בבת אחת ממקומם, והדודה רבקה חשקה את שיניה וקמצה בכעס את אגרופיה.
הדוד צ'רלס נענע מספר פעמים את המפלצת. כולם עמדו דום והביטו בו.
דממה שררה בחדר.
רק רגע! אולי אני מתבלבל?
אכן התבלבלתי.
זו הייתה בסך הכל בובת קפיץ. הדוד צ'רלס מתח את הקפיץ שבתחתיתה וגרם לה להשמיע את הקולות המבעיתים האלה. המפלצת הייתה מחוברת לקופסת ההפתעה שמצאתי בתוך קופסת ההפתעה של העפיפון. פשוט, ברגע שפתחתי את הקופסה, כמו כל בובת קפיץ, היא זינקה משם על ידי קפיץ שהיה דחוס בתוכה – ואז הקפיץ השתחרר וגרם לבובה לזנק מתוכה. הקולות צחוק באו משבב אלקטרוני שהשמיע קולות ברגע שהוא קלט תנועה.
איזה פחדן אני, לא ייאמן.
תגובות (0)