מפלצות הלילה הגשום | פרק 16
"לא!" זעקתי.
עצמתי את עיני מפני הזוועה וכעבור כמה שניות קלטתי שעצמתי את עיניי לשווא. לא היה שום גוש בוץ, ואף מפלצת משונה לא נגסה לי בראש.
טיפש, נזפתי בעצמי, איך יכולת להיבהל מזה?
מסתבר שזה היה מעיל הפרווה של אמי, שצבעו חום. למרבה הפלא המעיל גרם לי לדמיין גוש בוץ.
אני עייף מדי…
באמת הייתי עייף, אבל השתוקקתי כבר לגלות מה היא המתנה שדודה רבקה הביאה לנו. היא הייתה בתוך השידה על יד המיטה שלי. פתחתי את המגירה הגדולה ביותר ושם הסתתרה לה המתנה. רק רגע… המתנה הייתה קצת מלוכלכת. התקרבתי אליה והתמקדתי במתנה. על העטיפה על חלק מהקישוטים היה בוץ. אלוהים ישמור, מי הכתים אותה בבוץ?
האם ייתכן שהמתנה נפלה על האדמה הרטובה כשדודה רבקה החזירה אותה לחדר שלי?
ייתכן.
הסתכלתי על החלק הטוב במתנה, היא הייתה עטופה בקישוטים יפים ומהודרים (אבל הבוץ…), ועל הקישוטים הודבקה ברכה קטנה ונחמדה –
"חג שמח משפחת הוקינס! אנחנו מאחלים לכם חג מולד שמח ומאושר! אלפי ברכות ואיחולים לשנה החדשה! שיהיה לכם רק טוב, ושתצאו מהחג הזה רק שמחים! אנחנו בטוחים שתיהנו מהמתנה. והמתנה דרך אגב, היא בשביל קרייג החביב. הוא בטח ייהנה לשחק במתנה הזאת בשעות הפנאי שלו. הדודים מורגן."
אוקיי… חשבתי בספונטניות, אז מה המתנה?
תגובות (0)