מפלצות הלילה הגשום | פרק 13
זה קרה אחרי ארוחת הבוקר, כשסיימנו להתארגן לבילוי הנחמד שיהיה במולטי-פארק. אני פשוט לא מאמין!!! איזה מזל רע!
יצאנו אני והוריי עם תיק המסע לעבר המקום שבו כביכול נחה מכוניתנו. אבל אי אפשר היה שלא להבחין בבעיה הבאה – המכונית נעלמה!
הוולוו שאבא שלי כל-כך אהב – נעלמה!
כולנו היינו מופתעים. היכן המכונית? אבא טען שבוודאי כמה עבריינים בעיר סחבו את המכונית.
הוא עשה סיבוב בכל הכפר, ב-כ-ל הכפר! ולבסוף מצא את המכונית במורד הגבעה, מרוחה על עצי היער השוכן על יד הכפר. המכונית הייתה מכוסה בבוץ, וגם כל הכביש במורד הגבעה היה מכוסה בבוץ, הסיבה כמובן הייתה פשוטה. כל הבוץ שהיה על הגבעה נשטף מהגשם החזק שירד אמש, וכתוצאה מכך מכוניתנו נסחפה במורד הגבעה. הכביש היה חלקלק ומלוכלך מהבוץ, ואבא שלי החליט שיהיה מסוכן לקחת אוטובוס או מונית שתקפיץ אותנו אל הפארק.
"אני לא רוצה שחס וחלילה שתקרה תאונה, קרייג." ניסה אבי להסביר לי.
"אוף!" צעקתי ושילבתי את זרועותיי. "למה הכל מוכרח להשתבש?!"
"מזל רע, אין מה לעשות קרייג… אנחנו עוד ניסע לפארק ביום מן הימים." אמרה אמי באכזבה.
"אבל למה זה קורה?" בכיתי. זה כבר היה בסלון ביתם של הדודים של אבי. "המכונית, החופשה. הכל נהרס! ואיך בכלל נצא מפה, אבא?"
"למען האמת, לא תוכלו לצאת מפה." אמרה לפתע הדודה רבקה. היא יצאה מהמטבח ובידיה מגש עם ספלי תה ועוגיות.
"מה זאת אומרת, דודה רבקה?" שאל אבי.
הדודה לא ענתה, היא הביטה בבעלה בעיניים יראות. ואז הדוד צ'רלס המשיך את דבריה.
"ובכן, אני רוצה להגיד שלא הייתי כל-כך כן אתכם. אני מתכוון ש…"
"ש… מה?" שאלה אמי.
"טוב," המשיך דודי, "התכוונתי שידעתי מראש שהחורף הגשמים יהיו בלתי נסבלים, ולמרות זאת הזמנתי אתכם, מבלי להזהיר אתכם מפני הסכנות. רציתי שנחגוג את חג המולד ביחד. כלל לא תכננתי שהמכונית שלכם תיסחף במורד הכביש, אני מתנצל על כך…"
אבי הנהן, מקבל את התנצלותו של דודו.
ואילו אני, אני לא האמנתי לדוד צ'רלס שאכן זו הסיבה שהוא לא הזהיר אותנו מפני החורף השטני הזה – מִסיבה מפתיעה שהתבררה לי מאוחר יותר באותו היום.
תגובות (1)
טווווב אחי!