מפלי המוות-פרק 1
היבהוב מנורה קטן. החדר היה ריק לגמרי חוץ משרלוט שישבה על המיטה מול החלון הגדול. טיפות הגשם הרטיבו את הזגוגית והעננים האפורים הסתירו את הירח והשרו אווירה קרירה. דמעה אחת ירדה על לחייה והתגלשה פניה… השרלוט הרגישה את קירות חדרה מצטופפים כמתחבאים מהגשם גם הם מתחת לגג האפור. "שרי, חמודה,תבואי לאכול ארוחת ערב?". שרלוט בחנה את אפשרויותיה. "אמ… אחר כך אמא.." היא ענתה בקול הכי מזויף שיכלה להוציא אבל, מכיוון שאמה היא גלאי אמת, במהרה נשמעו צעדים במסדרון לכיוון המדרגות. שרלוט ניגבה את פניה במהירות, הדליקה את הנורה הגדולה בחדרה וחטפה ספר מהמדף הגבוה ליד השולחן והחלון. היא נחתה על מיטתה ופתחה בעמוד האמצעי. הדלת נפתחה ואמה של שרלוט צעדה פנימה. "את בסדר חמודה?" "ברור אמא, אני פשוט לא רעבה כל כך…". הבעתה של אמה הודיעה כי היא "קנתה" את זה. אמה סגרה את הדלת באיטיות והצעדים התרחקו מהחדר. שרלוט קמה ממיטתה וצעדה לכיוון המדף להחזיר את הספר. שערה השחור נפל על פניה וכיסה חלקיק מהם.היא התישבה ליד השולחן שלה ודמעה נוספת גלשה על פניה…
בלילה שרלוט תמיד שמעה צעדים בבית או לחישות רמות בשפה לא מובנת אך לעולם לא רצתה לצאת ממיטתה כדי לבדוק. היא הייתה פחדנית מדי ו… היא חשבה שהיא באמצע חלום כלשהו. הלילה הירח היה מלא… הרוח נשבה וניסתה בכל כוחה להיכנס אל תוך הבית החשוך, בית חזה של שרלוט גאה והצעדים רצו בבית לכיוון חדרה ובחזרה. היא לא רצתה לזוז. היא לא יכלה לזוז…
האפלה עטפה אותה ובנס הצליחה שרלוט להירדם.
תגובות (0)