מי אכל את הגופה שלי? פרק 2 – עסקה משתלמת?

06/03/2015 777 צפיות 3 תגובות

"אני מוכן להחזיר אותך לפנימייה, כדי שתסיים את לימודיך" הציע והמשיך לעשן את הסיגר היוקרתי שהיה בידו.
לבי פעם בחוזקה, החלום הגדול ביותר שלי היה לחזור לעוד שנה כדי להשלים את לימודי. אבל ידעתי שאין מתנות בחינם ושבוודאי תוטל עליי משימה לא קלה.
"בתנאי אחד," אמר ג'יימס בדיוק כמו שציפיתי, הוא בוודאי ידרוש שכר הגון. "שתגלה למה יש כל כך הרבה מקרי קניבליזם בבית הספר."
"למה אני צריך להקריב את חיי בשביל הגחמות הטיפשיות שלך?" גיחכתי.
"מה יש לך להפסיד?" שאל ג'יימס. "אם לא תסיים את בית הספר קרוב לוודאי שתמצא את עצמך מנקה ספינות מסע ומת אחרי כמה שנים מחרפת רעב. תחליט."
עמוק בלבי ידעתי שהוא צודק, אם לא אסיים את לימודי העתיד הולך להיות עגום במיוחד.
לקחתי נשימה עמוקה והחלטתי ללכת על כל הקופה.
"אני מסכים!" אמרתי בלי להסס.
"מעולה, " חיוך ערמומי עלה על פניו של הזקן "נתראה בראשון לספטמבר!" אמר ויצא במהירות מבית הקפה מבלי להוסיף מילה.
סיימתי לשתות את הקפה המריר, שילמתי עליו בפני הבודדים שהיו בכיסי. לאחר מכן, יצאתי מדלת בית הקפה שכבר לא היה הומה אדם, טיפסתי בסולם העץ החורק והגעתי לעליית הגג האפלולית ששכרתי בשנה האחרונה אצל בעל בית הקפה. בעליית הגג הקטנה והאפלולית לא היה חשמל והייתה ברשותי עששית אחת ששימשה אותי בלילות, גיגית שחוקה וצינור כשתפקדו כמקלחת ומזווה קטן עם מעט אוכל יבש.
כשנכנסתי לעליית הגג רוברט היה שם, הוא ישן על הסדין המעופש שלי ששימש אותי כמיטה, הוא היה עירום ומסריח. מסתבר שהוא בילה כאן את כל היום. אספתי את בקבוקי האלכוהול הזולים ששתינו אתמול, מסתבר שהוא רוקן את השאריות שלהם.

עוד בתחילת גיל ההתבגרות הבנתי שאני לא כמו כל החברים מהשכונה, כשהם היו מציצים למקלחת של גברת ברוק דרך החלון אני העדפתי לחלום על ג'ון מכיתת הצרפתית. העדפתי להכחיש את העניין אבל בשנה שעברה המנהל סמית' תפס אותי ועוד בחור אחד מתמזמזים במעבדה. שנינו גורשנו מבית הספר והמנהל יידע גם את הוריי במעשה, כך שמאז אני שוכר עליית גג מעופשת, עובד בימים ומבלה כל פעם עם גבר אחר בלילות. רוברט הוא הקשר הארוך הראשון שלי, אנחנו מתראים כבר חודש ובשבילי זה ללא ספק הישג. התקרבתי אליו, הריח המסריח שנדף מגופו מילא את אפי. ניערתי את ידו קלות והוא התעורר. הביט בי.
"מה השעה?" מלמל.
"כבר תשע בערב. ישנת כל היום." אמרתי וזרקתי לעברו את בגדיו.
"נראה לי שלשתות את כל מה שנשאר מאתמול היה רעיון גרוע." אמר והחל להתלבש. "נראה לי שהיום אשן בבית, אחזור מחר בערב עם שתייה."
הוא התלבש במהירות, נשק לי קלות על שפתיי ויצא מעליית הגג.


תגובות (3)

הוא הולך להטיל את המשימה הזאת על מישהו שלא סיים את הלימודים, הומו(בלי להעליב, אני רק מציין שהוא העיף אותו בגלל שהוא היה הומו. כלומר, זה הוא יהיה הבן אדם האחרון שהוא יפנה אליו) והרבה יותר קל לו גם לפנות אל המשטרה\בלש פרטי. לא נשמע כל כך אמין.

עוד משהו, אם הגיבור הולך לבלות את רוב הסיפור בלהיות בתוך הפנימייה, מה הקטע של לעצור את הפרק הראשון איפה שעצרת? הסצנה נגמרה כשהוא אמר "להתראות". שם היית צריכה(יש לי הרגשה שזאת בת) לסיים את הפרק הראשון. כמו כן, איפה ההורים של הגיבור? אם הם לא בתמונה אז איך הוא בדיוק התקבל לפנימייה היוקרתית מלכתחילה?
יש פה חורי עלילה, וזה משהו שאני לא אוהב

06/03/2015 22:31

*הוא הולך להטיל את המשימה הזאת עליו כי קל לו יותר להטיל את זה על מישהו שלא אכפת לו ממנו. עדיף לסכן מישהו שלא אוהבים.
*ציינתי שהקשר נותק ברגע שהוא הוצא מהארון, אז קודם הם היו בתמונה.

06/03/2015 22:36

    זה עדיין לא הגיוני, ואם ככה זה היה אמור להיות. התחושה הזאת הייתה צריכה להיות בטקסט. קוראים לא ממש צריכים לעבוד שעות נוספות…
    זאת העבודה של המשטרה למצוא מי הקניבל, במיוחד שזה טכנית זה לא קשה אבל נתעלם מהעובדה הזאת. עכשיו, אני מעדיף יעילות על פני הסיכוי שאולי למישהו שאני שונא, שאני כבר לא רואה והקשר שלו איתי נותק, יאכל. הרי הוא אמר שבלי זה הוא במילא ימות. אז אם ג'יימס הוא לא הקניבל, אני לא רואה שום סיבה שיעשה את זה.
    בנוגע לההורים, פספסתי את זה. טעות שלי :)

    06/03/2015 22:44
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך