לימבו (רעיון/תקציר)
עצבן אותי שאין סיפורי אימה טובים… לפחות לא באינטרנט, ואם כן, אז זה לא אימה, זה גועל מטריד, ועלה לי רעיון קודם אבל זה רעיון נוסף מז'אנר האימה (ולא אימה מהסוג של דם ואיברים בכל מקום, לא), אז החלטתי לכתוב אותו. נראה מה יהיה :>
זה הרעיון שעלה לי:
אלינור ספייס מצאה את עצמה בתוך הלימבו, בין עולם החיים לעולם המתים, כמו רוח רפאים, אבל לא, והיא מרגישה אבודה. היא לא יכולה לשלוט במה שקורה לה, שמוביל אותה למפגש מרהיב ומאיים עם יצורים ואנשים כמוה, לא חיים ולא מתים, שנותנים הסבר לכל ההתרחשויות הלא מובנות שרדפו את העיירה שלה במשך השנים, ואולי, היא גם תבין מה גרם לה להישאר בעולם שלא נע ולא נעצר, עולם שיש בו חוקים ואי סדר, עולם חדש ולא ידוע.
תגובות (12)
העלילה לא מושכת הרבה אבל אני מרגיש שיש ברעיון הזה פוטנציאל.
אני מציע שתנסי לשנות במקצת את העלילה ואת דרך הכתיבה שלה.
בכל מקרה אם תמשיכי אני אעקוב אחרי הסיפור כי כמו שאמרתי יש בו פוטנציאל.
תודה רבה :)
האמת היא שהתקציר הזה די רופף, לא ממש ידעתי איך לכתוב או מה לכתוב, אז כן, הוא באמת לא מושך במיוחד, אבל כן יש לי הרבה רעיונות למה יכול להופיע בסיפור.
התקציר די נחמד, אבל אני לא בטוח שהוא שייך לז'אנר האימה.
הוא יותר בז'אנר הפנטזיה.
בז'אנר האימה צריך להיות בעיה כלשהי, רשע כלשהו או איום מסוים שמפחיד ומבעית את שאר הדמויות. ז'אנר האימה בדרך כלל סובב סביב, רצח, חשוד, חקירה(למרות שהחקירות יותר שייכות לז'אנר המתח), רוצח מסתורי, הדמויות הראשיות בסכנת חיים, הרוצח או הבעיה מאיים/מאיימת על הדמויות הראשיות לאורך רוב הסיפור.
בז'אנר האימה צריך לדעת גם לכתוב בצורה כזאתי שממש מבעיתה את הקורא, אחרת זאת לא אימה. תחשבי לדוגמא על סרט אימה, אחת הדמויות נכנסת לסמטה חשוכה ואחריה נכנס הרוצח. הצופים מסוגלים לראות את הרוצח אך הדמות לא. בסופו של דבר הדמות מבחינה ברוצח ואז הרוצח (נו, בוא ננחש) רוצח אותו מוות מזוויע. ברגע שזה קורה הצופים מזועזעים, מבועתים, לחוצים ועוד..
אל תשכחי שבסרטים וסדרות טלוויזיה יש את העניין של המוזיקה שמעצים הרבה יותר את חווית האימה ולכן בספר יותר קשה להעביר לקוראים אימה.
אני אשמח אם תמשיכי, אבל אני חושב שאת צריכה לשנות את הז'אנר.
מה שאתה אומר נכון, אבל זה בדיוק מה שאני לא רוצה- לכתוב כמו בסרט אימה. בסרטים כאלה הכל צפוי ואלים מדי, וזה תמיד אותו סיפור בצורה כזאת או אחרת. אני חושבת על משהו בסגנון הספרים של סטיבן קינג, שהם לא עמוסים במוטיבים שהזכרת והם הרבה יותר מפחידים ומלחיצים מסרטי האימה המודרניים, שהם בעיקר נותנים למוזיקה ולמראות להפחיד ולא לעלילה. אני אשאר עם הז'אנר הזה, פשוט לא ממש הצלחתי להעביר את הרעיון בתקציר שכתבתי, לצערי…
אני אוהב להתחיל סיפור לא בתקציר עלילה אלה בקטע התחלה.
אני מקווה שתמשיכי אותו.
גם אני, אני פשוט עדיין לא בטוחה, בגלל שאני כותבת שניים-שלוש סיפורים כרגע, ואני אומרת שניים-שלוש כי שניים מהם זה המשכים לסיפור אחר שלי והשלישי זה סיפור בהמשכים שאני כותבת, ואני לא רוצה להתחיל עוד סיפור כשגם ככה אין לי הרבה זמן ולפעמים גם חשק לכתוב, בקיצור, כתבתי את הרעיון כדי שהוא יהיה לי כתוב כדי שלא אשכח אותו. גם אני אוהבת לכתוב סיפורים בקטע התחלה פשוט לא רציתי להתחיל אותו עדיין כי אני כאילו מתחילה מחוייבות אז.. XP
דווקא סטיבן קינג מומחה בכתיבה של רצח ודם.
"קארי", "קוג'ו", "זה", "מיזרי", כריסטין" והרשימה עוד ארוכה.
ממש לא נכון שסרטי אימה צפויים. הם הכותב יודע לכתוב כמו שצריך הם אף פעם לא צפויים. בקשר לאלימות זה נכון, אבל זה כדי להעצים את חווית האימה.
כן, אבל הוא לא מגזים בזה כמו שעושים בסרטי אימה והעלילות שלו מקוריות ומעניינות. כל סרטי האימה שראיתי הם תמיד על אותו דבר, רק המיקום, הזמן, הדמויות והשד משתנים.
אם את רוצה סיפור אימה מקורי יחסית, תכתבי על כת השטן ומעלליהם, זה בהחלט אימה (כמובן שתצרכי להקצין ולהוסיף עוד פרטים משלך וכמובן לערוך מחקר מקיף ומעמיק בנושא אבל לדעתי זה אחלה רעיון ואני הייתי קוראת והסיבה היחידה שאני לא כותבת על זה היא שאני אישית פחות אוהבת לכתוב סיפורים בסגנון הזה, אבל אין לי בעיה לעזור לך אם עוד פרטים אם תרצי)
תודה רבה :) אבל האמת שהנושא של כת השטן פחות עניין אותי.. יותר צעניין אותי רוחות רפאים
אוקי, למרות שהקטע של כת השטן מבוסס על השטן שהוא שד בעיקרון ויש מאוחרי זה מלא דברים שקשורים לרוחות ושדים וכו ממליצה לקרוא סתם בשביל ידע כללי
נכון, אבל כת השטן זה משהו "ריאלי" נקרא לזה ככה, אני אוהבת דברים על טבעיים שבאמת קיימים בסיפורים ולא "בכאילו", אם הבנת למה אני מתכוונת. אם כבר, אני מאוד מתעניינת בתרבות הוודו U^U