לילה טוב.

לילה טוב.
אתה יושן ליד הקברות, על ספסל?
לילה טוב.
הייתי ממליץ לך אחרת, אבל לא משתלם לי.
תישן, ואל תפקח את עינייך בלילה.
רוצה לעזור, אך מוחך עשוי להיות טעים.
אני משתוקק מהבטן המלאה שלך,
מהעיניים המגולגלות.
מקווה שהאחרים לא יאכלו את מה שאני רוצה,
מקווה שאני אהיה היחיד.
אח… תהייה טעים.
אנשים מלאים תמיד מגרים,
אנשים לא בריאותיים, כמוך,
מלאים בסוכר מעדן.
העיתון שעליו אתה יושן הוא כמו מפית,
מפית שתנקה את הדם שלך משפתיי.
אח… כמה שזה מגרה.

הקברות האחרים לידי,
חושבים שכבר הומלס זאת מנה רגילה.
מנה מאוסה.
אך, אני היחיד שמאמין בך.
אני היחיד שחושב שאתה עדיין טעים.
אולי זקנך יפריע לנשנוש,
אולי יהיה קצת קשה להוציאם,
אך זה שווה את זה.

למחרת, תופיע לידנו.
תהייה מתחת קבר, קבר שרשום עליו את שמך.
יגידו שמתת מהתקף לב,
אבל תמיד תהייה בבטן שלי.
זה כיף להיות זומבי.
נהנים מהחיים.
מחכים רק לאנשים ובשר.
זה כזה כיף לקחת חיים של אחרים,
זה כזה כיף הצרחות האומללות.
כמו מנגינה לאוזניי,
צווחות מחרידות.
בעיקר, כי גם לי זה קרה.
גם אותי אכלו.
אך מה אפשר להגיד-
גם זומבים שורדים נגד החיים.