זה אמיתי אני לא ממציא כלום.

לזמן את הפחד

18/08/2016 1141 צפיות 2 תגובות
זה אמיתי אני לא ממציא כלום.

שלום
אולי אתם לא מאמינים ברוחות ושדים וכדומה
אבל אני כן. ואני כאן כדי לספר לכם את החוויות שלי איתם. זה יהיה סיפור בהמשכים בו בכל פעם אני אספר לכם איך לזמן משהו איך להתמודד איתו ואת ההיכרות שלי איתו. נתחיל עכשיו במשהו פשוט. רוחות.
רוחות הן נשמות של אנשים שמתו בדרך זו או אחרת וכעת נמצאים או בכדור הארץ כרוחות נקמה או בגן עדן כרוחות שומרות. על הרוחות בגיהנום נדבר בפעם אחרת.הרוחות הנוקמות קשורות בדרך כלל לחפץ או לאדם, ובדרך כלל נשארות על כדור הארץ אחרי שנהרגו בידי האדם או החפץ. רוב הרוחות הנוקמות לא מבינות ביכולתיהן אז הדבר הטוב ביותר שהן יכולות לעשות זה יסורי מצפון קשים מאוד. לעומת זאת ישנן רוחות חזקות יותר, שקשורות לאדמה זמן רב ולמדו את יכולתיהן. הרוחות הללו יכולות להיכנס לראש של בן אדם בחלומו ולהפוך אותו לסיוט, הן יכולות לגרום לנקודות קרות באיזורים מסויימים. והן יכולות להזיז חפצים קלות. כדי להתמודד עםהרוחות הללו צריך לעשות גירוש.תהליך הגירוש הוא כזה: לוקחים שלושה נרות לבנים ומסדרים אותם במשולש רחב. אתם צריכים לעמוד במרכזהמשולש וליצור מעגל של מלח סביבכם. כדי שהרוח לא תגיע אליכם כי בזמן הגירוש הרוח חזקה מתמיד. המילים הן בלטינית :
Exorcizamus te, Omnis Immundus Spiritus, Omnis Satanica Potestas, Omnis Incursio Infernalis Adversarii, Omnis Congregatio et Secta Diabolica, Ergo Draco Maledicte, Ut Ecclesiam Tuam Servire, Tibi Facias Libertate Secura, Te Rogamus, Audi Nos. תגידו אותן והרוח הנוקמת לא תחזור. אך גם הרוח השומרת תגורש אך לזמן מוגבל כי היא תחזור לגן עדן כדי לצבור כוחות. הרוח הנוקמת תרד לגיהנום. אני נפגשתי עם רוח נוקמת די חלשה. הייי יכול להדוף אותה בחלומות שלי בגלל שהיא רק למדה איך לעשות את זה. אבל הייתה לי בעיה בגירוש. לא יכולתי להדליק את הנר השלישי בגלל שהוא עמד על נקודה קרה. אז הייתי חייב להגדיל את המשולש. הגדלתי אותו וזה עשה את הגירוש קשה יותר בגלל שהרוח התקרבה אלי יותר. למרות שאסור בשום אופן לצאת ממעגל המלח אני יצאתי כי ידעתי שאוכל לגבור על הרוח ( בזמן הזה עשיתי כבר דברים קשים יותר). אז יצאתי מהמעגל והמשכתי בגירוש . התקדמתי לכיוון הרוח הנחלשת כל רגע ובמילה האחרונה של הגירוש היא אמרה סליחה ונעלמה. עד כאן בלזמן את הפחד להיום. נתראה בפעם אחרת.


תגובות (2)

ברוך שובך, לוצי. בעצם, עבורי- ברוך הבא.
מסתבר ששנתיים תרמו רבות לאיכות הכתיבה. לא מצאתי שגיאות כתיב.

שייך לדעתי לסוגת 'פנטזיה', כל עוד כמויות הקטשופ לא חורגים מתצרוכת ביתית.

לגבי הלטינית, קשה לי לחוות דעה.

עימוד: מומלץ לחלק לפסקאות. למשל: "בידי האדם או החפץ. [לרדת שורה] רוב הרוחות" או: "תרד לגהינום. [לרדת שורה] אני למשל". יש עוד.

פיסוק: המשפטים ארוכים מדי, וחסרים פסיקים. נסה לקרוא בקול את מה שכתבת, ובכל הפסקת נשימה או הפסקה מתודית – הוסף פסיק (או סימן פיסוק אחר).

ה'רציתי להוסיף' נבזי. ברור לכל שזהו סיפור פנטזיה, ואפילו סיפור פנטזיה יפה ומעניין. התוספת מנסה לגרום לנו להאמין שזו =לא= פנטזיה אלא מציאות. טעות במקרה הטוב – שקר במקרה הרע.

חסר לקורא מידע על דמות המספר. כדאי להרחיב אודותיו בפרקים הבאים.
היכן מתרחשת העלילה? איזו שפה דובר הגיבור? האם הוא קשור בצורה כלשהי לכמורה הנוצרית? (הלטינית מרמזת על כך).

מה זו 'נקודה קרה'?

אני לא גזען, אני שונא את כולם.

18/08/2016 19:03

    תודה.
    תגובה בונה
    נקודות קרות הן נקודות במרחב בהן קר מהרגיל ולרוב אדים יצאו מהפה בזמן נשיפה.
    הסיפור שלי מתרחש בבית של סבתא שלי.
    וכן הכמרים הנוצרים הבינו ויצרו את הלחש לגירוש ועוד הרבה דברים אחרים. וכן האמונה לא קשורה.

    18/08/2016 19:16
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך