לברוח לא יעזור – פרק 2 ♥

פרק 2 : הילדה ♥

רק אתמול עברנו לבית הזה , אחריי שסיימתי להתקלח פתאום היה ציור על השולחן בסלון , ציור של ילדה יפה , עם שיער שחור ועיניים כחולות כאילו נעלמות והייתה לה שמלה ורודה נפוחה כמו בשנות ה-60 , עם פפיונים על השמלה והיא הייתה ללא נעליים , עם רגליים לבנות לבנות
-"זה יפה נכון ?"
-"מזה ? זה לא היה פה לפני .."
-"מצאתי את זה בחדר של רייצ'ל כשניקיתי אותו.."
-"היא ציירה את זה ?"
-"כן .. סבתא מאדי אמרה שזאת הילדה שרייצ'ל הייתה רואה"
-"היא יפיפה .."
לא הבנתי מי זאת , היא כלכך יפה , ודודה רייצ'ל אמרה שהיא מנסה להרוג אותה , אבל היא נראת כמו ילדה כלכך תמימה , הרגשתי באותו רגע צמרמורת בגוף , כאילו מישהו נגע בי והלך .. הסתכלתי מהחלון וראיתי את הטירה השכנה , אני לא יודעת למה , אבל הלכתי לבדוק מה זאת הטירה הזאת
בשלט היה רשום :כאן גרה גב' אלטרון ואמילי הקטנה
כנראה אמילי הקטנה היא אותה ילדה שדודה רייצ'ל דיברה עלייה .. פחדתי להיכנס לשם אז פשוט רצתי הביתה תפסתי את המעיל והלכתי לכיוון בית המשוגעים של דודה רייצ'ל
-"אוברי לאן את הולכת ?"
-"לביקור קטן בעיר"
כשהגעתי לשם , כולם נראו לי לא שפויים בכלל ורק רייצ'ל בסדר
-"דודה רייצ'ל?"
-"אוברי ? מה את עושה כאן יקירתי"
-"באתי לדבר איתך על הילדה עם השיער השחור והשמלה הורודה"
היא הסתכלה עליי בצורה מפחידה ותפסה את ידי ורצה
-"לאן את לוקחת אותי ?!"
היא לקחה אותי לפינה שאין שם אף אחד ושאלה
-"מה את יודעת על הילדה הזאת ?"
-"כלום , חוץ מזה שציירת אותה ושמת את הציור בחדר שלך ושהבבית השכן יש מישהי בשם גב' אלטרון וגם את אמילי הקטנה"
-"אוברי תקשיבי לי , אם את לא רוצה להרוס את החיים הצעירים שלך תתרחקי כמה שיותר מהבית הזה !"
-"למה ?"
והיא צעקה לי
-"תתרחקי ממנו!!!!"
באו לקחת אותה הרופאים שם , הם גררו אותה והיא צעקה כל הזמן את המילה א"ל , לא הבנתי מה זה , רק ידעתי שזה משהו שהוא לא צחוק והיא באמת לא רוצה שאני יתקרב אליו.