לבד…- פרק 5

והרגישה גוש בגרונה…
"אימי.. או אימי מתוקה שלי.." אמא שלי אמרה ודמעות עלו בעיניה. לא רציתי לגרום להם לבכות… זה קרה.. בטעות…
אבא שלי משך אותי אליו וחיבק אותי.. חיבוק אמיתי.. אוהב וחמים…
בפעם הראשונה הרגשתי.. שהוא אוהב אותי.. באמת…
"לא נעשה את זה שוב.." ודמעה בודדה זלגה על לחיו…
"בסדר.." קולי רעד. "אני פשוט.. פ-פשוט.. לא יוד-דעת מה קרה ל-לי.." משכתי את אמי ואבי אלי וחיבקתי אותם..
אני כל כך אוהבת אותם.. המשפחה שלי.
התחלנו לחזור הביתה.
רוח קרירה נשבה, שוב, על גבי והרגשתי בכפור.. בנוכחות.. שמישהו.. חוץ מהורי רואה אותי.. מסתכל עלי.. בוהה בי…
הסתובבתי. כלום… הבית היה שם ועשרות אנשים עמדו סביבו וצילמו אותו.
הסתובבתי ושוב, הנוכחות חזרה..
לא שמתי לב.
המשכתי ללכת במדרכה עד לביתי. נכנסנו לחצר הקדמית ועברנו אותה במהירות.
נגשתי לדלת ופתחתי אותה. בתוך הבית שרר בלגן ע.נ.ק!
הכל היה ה.פ.ו.ך. ל.ג.מ.ר.י!!
שמענו צעקות מחדרו של אחי בקומה השניה.
רצתי בכל כוחותי! הגעתי ראשונה.
החדר היה ה.ר.ו.ס! כל הדברים חסמו את הארון וממנו שמענו צעקות רמות.
"הצילו! אני נחנק!" צרח אחי.
"אני באה רקס!!" צעקתי לו. הכי פחדתי לאבד מישהו ממשפחתי!
מצאתי את פתח הארון ודחפתי אותו בחוזקה.
אחי ישב שם וכיסה את פניו עם ידיו הוא הסתכל עלי ודמעות עלו על עיניו.
חיבקתי אותו ואמרתי "הכל בסדר רקס…".
"מים.." הוא לחש בקול צרוד.
"הנה" אמרתי והושטתי לו בקבוק מים מלא.
"עוד.." הוא לחש.
"הנה עוד." אמרתי. הוא שתה את כל המים שהיו בחדר שלו.
ירדנו לסלון והושבנו את רקס על הספה.
הוא היה חייב להתאושש לכן, עזבנו אותו ורק נתנו לו צלחת של מרק ו-2 בקבוקי מים מלאים.
"חייבים לסדר את הבית" אמרה אמי.
"אוף.." אמרתי ואז זה האיר אותי!
"אמא! השארנו את הדלתות נעולות! איך מישהו נכנס?! מישהו כבר היה כאן!"…