"לא החזרתי את החוב"-פרק 2

בפרק הקודם-
הנהנתי בראשי לתשובה חיובית ונכנסתי לחנות.
ואז פתאום שמענו רעשים, טק , טק , טק , טק.
ואז פתאום ראינו את….
————————————————————————————————————–
ראינו את המוכרת , לא הבנו למה היו כאלה רעשים כאילו שיש לה מקל שהיא דופקת בו….
ואז פתאום ראינו שהיא עיוורת, נבהלנו ושאלנו אותה איזה מתנה הכי מתאימה לסבתא.
ובזמן שהן חיפשו אני ראיתי בסוף החדר אחרי כל הדברים , שמלה קצרה סטרפלז אדומה בוהקת.
התאהבתי בשמלה הזאת ואז מהר רצתי לשאול את המוכרת כמה השמלה הזאת עולה, היא אמרה לי שהשמלה עולה 500 $ , ולא היה לי סכום כזה של כסף. ביקשתי שהיא תעשה לי הנחה אבל ההנחה לא עזרה, היא הורידה את זה ל 400 $ . נאנחתי והתאכזבתי, חשבתי לעצמי שאם אלך עם השמלה הזאת ודן יראה אותי הוא יעזור את זואי הזאת ויבוא אליי , ואז שמעתי בדמיון מישהו קורא לי ולבסוף יצאתי מהדמיון ומאיה צועקת לי " שלי בואי מהר נפספס את האוטובוס" אני באה עניתי לה , וכך כל יום העבודה חשבתי רק על השמלה האדומה והיפה והבוהקת ואז קטעו אותי המחשבות וזואי ניגשה אליי ואמרה " נו נו נו את מי אנחנו רואות? את גברת שלי " מה את רוצה עניתי לה במהירות , אני רוצה 2 מילקשייק תות עם וניל מוקצף. הכנתי לה את המילקשייק והיא ניגשה והתחילה לצעוק עליי שזה לא מה שהיא הזמינה, ואז מאיה נכנסה לדברים והיא אמרה שהיא שמעה כל מה שהיא אמרה והיא אמרה בבירור מילקשייק תות עם וניל .
זואי היתה מובכת והתיישבה במקום.

ואחרי יום העבודה עברתי על יד החנות ונזכרתי בשבמלה האדומה הבוהקת , התחלתי להתקרח לעבר הכניסה והסתכלתי מעבר לזכוכית שעל הדלת אך לא ראיתי כלום. בטעות מעדתי ולהפתעתי גיליתי שהדלת היתה פתוחה, נכנסתי לחנות ומדדתי את השמלה, ראיתי כמה היא יפה עליי וכל כך רציתי אותה.

ואז שמעתי שוב את הרעשים האלו, טק , טק , טק , טק . מיהרתי להוריד את השמלה וללבוש את הבגדים ( לא שהיה לי הרבה מה ללבוש היה לי טייץ וחולצה רגילה וג'קט) הכנסתי את השמלה לתיק שלי וברחתי מהר.

הגעתי הביתה ואימי לא היתה בבית , ואז שמעתי בתוך הבית רעשים כמו בחנות, נבהלתי כי לא הבנתי איך היא הגיעה לביתי. עליתי מהר לחדר והסתכלתי במראה ומאחוריי היתה המוכרת העיוורת עם העינים העמוקות המפחידות והלבנות. מיהרתי לארון והסתתרתי שם , לאט לאט עצמתי עיניים ונרדמתי….

בוקר….

שמעתי דפיקה בדלת ואז נכנסה מאיה ושאלה לחלל החדר הריק " שלי, את פה?" כן עניתי לה מהארון , מאיה פתחה את הארון וראתה אותי שם . היא שאלה למה ישנתי בתוך הארון , סיפרתי לה את כל הסיפור ואז היא התחילה לצחקק " המוכרת? נכנסה אלייך הביתה ? ועוד לחדר? , שלי את סתם מדמיינת , ובקשר לשמלה את חייבת להחזיר אותה" טוב טוב … עניתי למאיה .

ואז פתאום שמענו דפיקה בדלת , ואימי לא היתה בבית כי היא מזמן יצאה לעבודה , אז מי היה בביית חוץ ממני וממאיה? , הדלת התחילה להיפתח לאט לאט ואז ……

~המשך יבוא~