כלב בדרך

הדרך הייתה חשוכה מאוד
קיללתי את עצמי על זה שלא חיכינו כמה שעות בבית של ג'ק עד שהשמש תזרח, קלי ישנה במושב האחורי. היא שתתה יותר מדי במסיבה והחליטה לישון עד הדרך הביתה. נסעתי בדרך כפרית שעוברת ביער סבוך, העצים מזדקרים למעלה כמו אצבעות חומות וירוקות, מוארים על ידי הפנסים הקדמיים של האוטו. החלטתי לכבות את המאוורר כי הקור שלח צמרמורת במורד גופי. ניסיתי להדליק את הרדיו כדי לשמוע קצת מוזיקה, מוזיקה תמיד העבירה את הזמן. אך לא שמעתי כלום כשהזזתי את הכפתורים השונים, אפילו ערוצי FM לא עבדו. "כפריים מזורגגים" קיללתי עוד קצת. בעודי נוסע הבנתי שלא שמעתי שום קול חוץ מהקולות של המנוע והגלגלים על הכביש, הייתי פרנואידי מקצת מכל סרטי האימה שראיתי. אולי בעוד כמה מטרים איש יקפוץ מהיער החשוך עם גרזן או רובה ציד ביד. סילקתי את המחשבות מראשי כי הם הלחיצו אותי עוד יותר, מאחורה שמעתי את הנחירות הלחושות של קלי. הדרך התמתחה לקילומטרים רבים ותמיד שנאתי את הזמן שלקח להגיע לביתו של ג'ק ולחזור. הדרך האפורה הוארה רק בפנסים שהמרחק ביניהם היה רב מאוד, הידיים שלי התחילו להתעייף מלאחוז בהגה. הסתכלתי הצידה, העצים נראו שחורים ומאיימים. כל מטר דמיינתי זוג עיניים שמסתכלות עליי. די כבר.
המכונית עלתה על משהו.
לא היו במפרים בדרך אז הקפיצה הפתאומית הבהילה אותי, קלי התעוררה.
"מה?…" היא מלמלה, אני עצרתי את המכונית והסתכלתי קדימה. כלום, הסתכלתי במראה האחורית וראיתי גוש צהוב ופרוותי נח מאחורי המכונית. נשמעה דממה. קלי הסתכלה במראה האחורית והתנשמה בשוק.
"אלוהים, דרסת כלב!" הייתי מבולבל, כלב?. איך זה יכול להיות. קלי אהבה חיות והתנשמה בכבדות, צמרמורת נוספת ירדה במורד גבי. ידי החלו להזיע.
"אני יוצאת, חייבים לעשות משהו" לאחר שניות של שוק והלם צעקתי לקלי להישאר במכונית.
משהו נראה לא נכון. לא ראיתי את הכלב, הוא לא קפץ על המכונית. איך לעזאזל לא ראיתי אותו?
הסתכלתי יותר מקרוב.
מה לעזאזל? אני לא מומחה לכלבים אבל הייתי יכול לראות שהזנב שלו זז ימינה ושמאלה, כאילו שהוא מטטה את הדרך. קלי התעצבנה בחוסר האונים שלה. "אתה כזה אידיוט, הוא ימות אם לא נעזור" לחצתי על הגז והתחלתי לנסוע, משהו פה לא נכון. "חמור! תעצור את המכונית!" קלי סיננה ודפקה עם ידיה על כרית המושב שלי. "שקט" סיננתי. קלי הסתכלה אחורה ופניה התמלאו בהבעה של פחד טהור. "מה לעזאזל" היא אמרה בקול רועד. הסתכלי אחורה דרך המראה הקדמית, שלושה דמויות שחורות וגדולות עמדו ליד הכלב, שעכשיו רץ מסביב להם בשמחה רבה. לחצתי על הגז והשארתי אותם מאחור.
שנינו לא דיברנו על המקרה,
ובעתיד יצאנו מהבית של ג'ק רק אחרי זריחה.