ילדה בכותנת לבנה 2
"לילה טוב טום" אומרת אימו ומכסה אותו עד צווארו. טום לא מגיב, הפחד מפני הרוח אוכל אותו מבפנים. "היא לא תחזור" אמו אומרת "היא בכלל לא קיימת"
טום מסתכל עליה יוצאת מין החדר וסוגרת אחריה את הדלת. הוא בוהה בדלת לכמה שניות ואז עוצם עיניו ומסה להירדם. מנסה לא לחשוב על הרוח ההיא שוב.
לפתע, נשמע רחש מהחלון. "היא בכלל לא קיימת, היא בכלל לא קיימת" טום מדקלם את מילות אימו בלחש שבקושי נשמע. אך קולות הרחש מתחזקים ומגברים, ולפתע גם חריקת חלון נשמעת.
טום פותח עיניו בעדינות, מצפה לבוא הרוח המפחידה. אך לעיניו לא נגלה שום דבר חוץ מהחלון הפתוח. הוא נאנח להקלה, "הרוח לא תבוא הלילה" הוא בטוח בעצמו. אך פתאום קולות תקתוק נשמעות מהקיר. אותיות נכתבות עליו בצבע זוהר למדי, שאפילו החשכה שבחדר לא מסתירה. טום מתחיל לקרוא מפוחד.
"אני יודעת את החולשות שלך" קולו רועד למדי "אני יודעת את נקודות התורפה שלך"
"אני אפגע בך, ובכל המשפחה שלך, אני מבטיחה" הוא יודע בבירור. זאת הרוח.
"אבל…. למה את עושה את זה?" הוא מכסה את ראשו בשמיכה ומתחיל לבכות
"בגלל שאתם עשיתם את זה. אתם הרגתם אותי" קולה נשמע, רם ומפחיד. "ועכשיו, תורכם לשלם"
קול חזק של נשיבת רוח נשמע מהחלון, הדפים שהיו מודבקים לקיר עפו ונתלשו לרצפה. האפר השחור מונח שוב בצד הקיר, במקום בו הרוח הייתה לפני כמה שניות.
תגובות (0)