יום הקשיש

יום הקשיש

אַל-תַּשְׁלִיכֵנִי, לְעֵת זִקְנָה; כִּכְלוֹת כֹּחִי, אַל-תַּעַזְ

יום הקשיש הבינלאומי חל בחדש אוקטובר.

אני רוצה לדבר קצת על יום הקשיש בארץ אשר משנה לשנה הופך להיות יותר קשה , ויותר כואב.

מטבע הדברים מפאת גילם של הקשישים הם חולים לעיתים קרובות יותר ונאלצים לקנות תרופות כמעט בחצי מגמלת המוסד לביטוח לאומי.

אני שמעתי במו אזני כי שני קשישים בעל ואשה חושבים בקול רם האם לוותר על חלק מהתרופות כדי שאפשר יהיה לקנות גם קצת אוכל הביתה.

הערב גם צפיתי בכתבה כל כך עצובה על מעמד הקשיש בארץ, על המקרר הריק , על הקושי בקיום מדי יום ביומו, על הרצון לקנות משהו טעים לאכול למשל כמו מעדן למשל כמו חתיכת עוף וזה לגביהם בלתי אפשרי לחלוטין, זה לגביהם נקרא לוקסוס.

מאחר ונבצר ממני לשנות את המצב אני פונה מפה לכל מקבלי ההחלטות בממשלה אנא תאפשרו לקשישים העניים והמרודים לחיות קצת יותר בכבוד, לאפשר להם לרכוש גם את התרופות וגם מעדן ומשהו טעים מדי יום – למה לא ? .

במקום כל העמותות שצצות כפטירות אחרי הגשם זה תפקידה של הממשלה להיטיב עם הקשישים ולא לשכח גם הם היו פעם צעירים ועבדו ולא נזקקו לזולת אך עכשיו הזדקנו ומצבם כואב ואומלל.

ולסיום אומר כך אל תשכחו חברי הממשלה היקרים וחברי הכנסת המכובדים כל אחד מאתנו יזדקן וכל אחד מאתנו רוצה להיות קשיש עם כבוד כי זה מה שנשאר ואם לוקחים לו את הכבוד ?? אנא הוא בא??