חלין והדובים

רחוק רחוק לפני הרבה שנים חיה ילדה ושמה חלין היא גרה ביער הרחק מהעיר ליד המפל היפה וחורשת האורנים.
אם אתם שואלים: למה חיה כל כך רחוק אז קיראו את הסיפור והבינו.
הכל התחיל כשחלין הילדה החמודה הלכה לחורשה להביא קרשים למדורה,חלין היתה בת ארבע וחצי
אך כבר עבדה קשה כי לא היתה שום ברירה,אחיה הגדול הלך לעיר בכדי לחיות שם ולמצוא בת זוג,אחותה מתה כי היתה במלחמה ולא שרדה.
חלין הלכה עד לחורשת האורנים ומתוכה בקעו צלילי בכי בקול עבה כקולו של דובון.
חלין היתה אמיצה במיוחד והמשיכה ללכת בתןך החורשה אך ככל שהלכה הבכי הלך והיתגבר!
הילדה המסכנה נבהלה כי ראתה דובון מבין השיחים ולקחה צעד אחורה כי ראתהאת מה שאיש לא ראה בילדותו.
חלין התקרבה בזהירות לדוב וראתה כי רגלו תקועה בשיח מסובך וקוצני.
הילדה היתה טובת לב ושחררה את הדובון המסכן כי רחמיה היכו בה.
הדוב הפסיק לבכות והתקרב אל הילדה כדי להשתפשף במעילה החם והעוטף אך הילדה המסכנה נורא נבהלה ורצה קדימה.
הדובון הסתכל עליה באימה ועיניו הבהירו על סכנה,הוא רץ לאביו ורק עקבותיו נשארו על השלג הפריך.
חלין רצה אל-תוך החלק העבה ביותר של היער וחושך ודממה השתררו בו.
חלין היתה מתוכה במיוחד כי אחרי המקרה אם הדובון היא איבדה את האומץ שלה!
פתאום ראתה ציפור דרור יושב על האדמה ומצייץ בכל כוחו,
חלין עזרה לו לקום והחזירה אותו לקן שלו.
התחיל לרדת החושך וחלין נורא פחדה והתעייפה אז אמרה לעצמה:"אם אלך לשון הכל יעבור מהר…"
שכבה חלין על האדמה ונרדמה.
בעמצא הלילה נשמעו רשרושים מהשיחים ליד חלין…
חלין התעוררה והתקווצה ככל האפשר,מהשיחים קפצו זאבים נורא מפחידים ורעבים!
חלין נורא פחדה והתחילה לרוץ אך מכל הכיוונים היתה חסומה
פתאום משום מקום צצו הוריו של הגוזל שהצילה וסחררו את הזאבים אך הם לא החזיקו מעמד הרבה זמן!
ואז הופיעה משפחת הדובים עם ילדם שאותו הצילה גם כן,
חלין חשבה שעוד מעש תהיה או בבטן אחד הזאבים או בבטנם של הדובים,היא התקווצה ומרוב פחד בכתה וחשבה על אימא ואביא ועל כל משפחתה,עצמה עיניים ונרדמה שוב…
בינתים לא שמה לב לכך שהדובים לא באו בשביל לאכול אלה בשביל להצילה!
הדובה לקחה את חלין וברחה איתה למעורה הקרובה והאבא נלחם עם הדובון,
בניגוד לגילו הביס הדובון הקטן את שלושת הזאבים החלשים אך העצבניים ואביו הביס את כל השאר
ואלה שנשארו ברחו למערתם אך הבטיחוף"אנחנו עוד נחזור!".
משפחת הדובים הלכה לכיוון ביתה של הילדה אך לא ידעו את הדרך!
פתאום אמר להם הדרור הקטן:"אני יודע איפה היא גרה!".
הלכו כולם בעקבות הדרור והגיעו לביתה של חלין ושם חיכו לה אמא ואביה,חיבקו אותם ונכנסו לבית ולדובים הביאו מתנה:צנצנת דבש מתוקה!