חיוך של ליצן פרק 1 עונה 1

"טוב מתוקה אני יוצאת מן הבית נא לא לעשות יותר מדי רעש טוב חמודה." אמרה אמי בחיוך ויצאה מפתח הדלת לא הספקתי לומר לה להתראות מה שנשמע מפי זה רק "לה.." זה מה שהספקתי לומר היא כנראה מיהרה אינני יודעת לאן היא לא אמרה לי כלום..
התיישבתי בכורסא הישנה שבסלון כבר שנים היא שם אפילו מתיי שסבתא הייתה עוד בחיים היא הייתה שם…סבתא שלי פעם גרה אצלנו היא בעלה שזה בעצם סבא שלי נפטר מסרטן שהיה בן 40 וסבתי סבתי האהובה שכה אהבתי בטח כאב לה..אינני הייתי בעולם מתיי שסבא נפטר אינני הכרתי אותו אפילו אחי הגדול ג'ק איננו הכיר אותו..אמי הכירה אותו הוא היה אביה אמי תמיד ספרה לי איך הוא היה מעלה אותה על כתפיו בלונה פארק הקטן שהיה בשכונתה.
קמתי מן הכורסא ברשמיות והלכתי את חדרי היה חושך בחדרי ניסיתי להדליק את האור אך האור לא נדלק ניסיתי שוב ושוב אבל לא נדלק.
"מה זה?!?" התחלתי לצעוק לקירות פתאום הרגשתי מן סחרחורת מוזרה שתקפה אותי הרגשתי בחילה אך ניסיתי להתגבר עלייה וכמובן הצלחתי.
התחלתי ללכת בסלון פתחתי את הדלת היא חרקה לא, לא חריקה קטנה אלא חריקה חזקה..
פתחתי את הפלאפון שלי וראיתי את הדבר הכי מוזר שקיים ראיתי שבמקום מספרי הפלאפון הייתה תמונה של ליצן מפחיד מחייך הוא הזיז את שפתיו בעדינות עיניו זזו בצורה מפחידה קול של צחוק נשמע מאחוריי.
קול חזק אך אינני ראיתי דבר הסתובבתי לאחור בפחד אישוניי הסתובבו מעט אך שום דבר ראיתי רק חושך.
"מי אתה אני יודעת שאתה שם צא החוצה!!!!" התחלתי לצעוק בקול חזק הרמתי קערה זרקתי אותה על הדלת אבל במקום שיצא משהו הקערה נשברה בקולות נפץ גדולים.
"היי את שם את תמותי" נשמע קול ומסביבי פרצופי ליצן מפחידים מסתכלים עליי וצוחקים התחלתי לצרוח בכל כוחי התחלתי לרוץ בכל הבית ואז….הרגשתי דקירת סכין בגבי…