התינוק של אסם

היה היה פעם תינוק מפורסם
עם עיניים שחורות וחיתול כחלחל
כולם טענו שהוא דומה לקסאם
במיוחד בגלל השן שבולטת אל על

התינוק הקטן רצה לדגמן
אך כולם אמרו שהוא עוד ילד קטן
והיו גם כאלה שטענו שהוא שמן
אך את כל כישוריו לפרסום נתן

ולמרות הכל התינוק לא התייאש
הוא המשיך לחפש דרכים להתפרסם
ולפתע כשכולו כועס וגועש
ראה הוא שלט של חברת אוסם.

"וואו" חשב התינוק בקול
"אולי סוף סוף יפרסמו אותי?"
הוא נכנס לאולם והראה הכל
והרבה אמרו שהוא פשוט זוועתי

הוא פצח בבכי עם קולו הגבוה
חשב שזהו, שכבר אין עוד תקווה
אך פתאום מבין חריצי הדלת הצליח לשמוע
שאחת הנשים אותו אהבה

"איזה כיף" שמח התינוק
"אולי בסוף לתפקיד אתקבל?"
ופתאום הכניסו אותו לתוך צינוק
יחד עם עוד אדם מחבל

"מה זה למה אני פה?"
שאל התינוק הקטן של אוסם
"פשש, כל הכבוד, פשוט שאפו"
אמר המחבל ששמו מוחמד חוסם.

"אני לא מחבל!" צרח התינוק
המחבל הביט בו במבט מזלזל
"נו ברור עוד לא הפסקת לינוק"
"יא בן זונה, לא לעזאזל"

לאחר שהתינוק צרח וזעם
באו אנשים לבדוק מה קרה
שעות על גבי שעות את נאומו נאם
שזאת טעות והפרסום חשוב לו נורא

חברת אוסם שכשלה באותה תקופה
הבינה שיש לה הזדמנות כלכלית
היא לקחה את התינוק ונתנה לו כאפה
וחייבה אותו להשתתף בפרסומת פלילית

התינוק שמח לפני שידע על מה בכלל נשפט
"איזה כיף" חשב לעצמו כשכולו קוסם
עד שהסתבר לו שעליו להגיד כל היום משפט
"אין אין אין כמו במבה של אוסם"

ומאז, מאז אותו גיל ינקות
התינוק אומר את אותו המשפט
אחרי כל פרסומת הוא בוכה תוך כדי השתנקות
על גזר הדין הקשה עליו נשפט

הוא יודע שאם רק ינסה גמילה
הוא יחזור לאותו הצינוק
אך אפילו עוד לא עשו לו ברית מילה
אחרי הכל, הוא רק תינוק…

והתינוק של אוסם לא כמו שנראה
הוא תקוע בגילו, עצוב ונימול
ובכל יום, בכל דקה ושעה
עליו לחייך, לדבר ולגמול.

סיפורו של התינוק עצוב ומר
תינוק שכבר לא נותר לו דבר לאבד
הוא כבר לא מפורסם וגם לא זמר
ולכן רצונו היחיד הוא להתאבד.