השושלת פרק א'
אני זוכר איך זה התחיל, אבל לא איך זה נגמר. בשניות ספורות השמיים השחירו אפילו שזה היה יום בהיר לפני. ענני סערה צצו ללא התראה מוקדמת אך לא היה טיפת גשם וכל החשמל בעיר כבה בפתאומיות.
השעה 12:00 בצהריים וסביבי היה חושך מצריים. העלטה כיסתה את הרחוב,הלב דופק במהירות והאנדרנלין זורם אני בלחץ אטומי. משהו כאן לא בסדר. צרחה חתכה את הדממה ובמהירות נוצרה פאניקה המונית. התחלתי לרוץ לא יודע אפילו לאן ממשיך להגיד לעצמי בראש אל תסתכל אחורה. וצרחות עוברי האורח הרבות הלכו והושקטו במהירות.
תמשיך לרוץ אני צועק בתוך הראש ולפתע אני רואה מולי חולפות זוג עיניים אדומות אשר בהקו בחשיכה.
זה היה לפני חמש שנים כמעט, הרחוב בתחילה היה סוהן אך בסוף נשאר כמעט ריק, לא נמצאו גופות או רמזים למה קרה באותו היום והתיק נסגר. אבל אני יודע מה קרה ואני יודע שהגורם לכך חי בינינו כיום. שוטרים שופטים ואף פוליטיקאים , הרוצחים מהלכים בינינו כיום ואנחנו אפילו לא מודעים לכך. מושכים בחוטים מאחורי הקלעים ואנחנו פשוט רוקדים לצלילי החליל שלהם, ממש כמו בובה על חוט.
לאחר שנה התיק נקבר והעלימו ממנו עין וכבר אז הבנתי שמשהו חשוד. ידעתי שאין לי שום קשר למעשה הטרור הזה. הייתי פשוט במקום הלא נכון בזמן הלא נכון ורק בדיעבד אני מבין שזה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיי…
או במותי.
תגובות (4)
נשמע סיפור מעניין (:
תמשיך !
מסכימה עם התגובה מעליי! נשמע סיפור ממש מעניין, מרתק ומסקרן.
אני מקווה שתמשיך :)
היי עמית היקר ברוך הבא לאתר "סיפורים" אהבתי את "הסיפתח" שלך ומקווה שתמשיך לכתוב סיפורים, שירים ולבטח נהנה לקרוא ולהגיב בהצלחה ממני בקי ♥♥♥
תודה רבה על הפירגון, הפרק השני כבר באישור אצל המנהלים, נקווה שיפרסמו אותו חח..
מקווה שתהנו