הקורבן

היא התלכה ברחוב במשךהלילה ,הולכת והולכת. עייניה התבוננו לכל עבר, בוחנת כל פינה ופינה . אוזנייה לכדו את השקט והדממה מסביב, ומרוב הדממה המצמררת אזור זה היה חסר נפש חייה.
אזור " 24" קראו למקום,המקום שהייתה בורחת עליו כל פעם, כדי לברוח ולשכוח מצרותייה, אך מאמצים אלו היו לשווא. הרי בסופו של דבר תצטרך לחזור למרות שלא רצתה בכך.
היא המשיכה ללכת בצלילי השקט הדוממים. נותנת לצללים להוביל אותה. לפתע שמעה מוזיקה חזקה ורועשת המגיעה בהמשך הדרך, סקרנותה גברה עלייה והחליטה לבדוק מאיפה זה מגיע.
לאחר שעקבה אחרי הצלילים היא הבחינה במבנה די מוזר. קירותיו היו צבועים בצבע אדום בוהק, כצבע המוות ובשלט הכניסה היה כתוב : " מועדון שלוטי הלילה"- לאחר שבחנה את המבנה הייטב נכנסה בזהירות למועדון.המקום היה חשוך בצורה מפחידה והאורות של רחבת הריקודים היו מקור האור היחיד . אנשים מתרוצצים ורוקדים לצלילי המוזיקה , מקווים שהלילה ימשיך לנצח . ובבר שיכורום אבל לא רגילים עיינהם היו בצבע אדום וגופם חיוור וקר היא נגישה לבר .
…………………………….
"אפשר מים?" פניתי לברמן.. " חח מים"?- אמר בלעג. "תני לי להביא לך משהו חזק וטעים יותר ממים פשוטים"- הוא חייך חיוך ערמומי ומפחיד. היה אפשר להבחין ברוע המוצף סביבו . הוא מזג משקה די מוזר ולא רגיל ." שתי" אמר. התחלתי ללגום ולשתות ופתאום הרגשתי בכאב חד וחזק כאילו לבנה נפלה על ראשי. קמתי מהבר והתחלתי ללכת בזהירות בעודי מסוחררת . בזמן שהתקדמתי ליצאה עייני הסתכלו לכל עבר, ראיתי כל מיני חדרים קטנים וצפופים ובהם אנשים מחזיקים בנערות ונוגעים בצווארם חזק כמעין נשיכה. כולי הייתה בבהלה ומפחודת וכל גופי רעד " לאן הכנסתי את עצמי" שאלתי את עצמי . רצתי לרוץ רק לצאת , לברוח הביתה. לפתע הרגשתי יד שרירית מעיפה אותי בחוזקה ומטיחה אותי על הקיר. גופי כאב עוד שנייה התמוטטתי
. עייני נלכדו על גבר . שיערו כצבע דבש ועיניו אדומות, המשתוקקות לרצח. הוא התחיל ללכת לכיוני, לא יכלת לזוז הייתי משותקת ." מי אתה ? תעזוב אותי מה אתה רוצה ממני" הוא חייך חיום שטני ואמר " אל תדאגי הכאב יגמר עוד שנייה והפחד יתפוגג, את תהיי במקום טוב יותר"- פניו התחילו להראות כפנים של מפלצת ושני שיניו הקדמיות הפכו לניבים." בבקשה תעזוב אותי " צעקתי בבכי מר." אל דאגה יקירתי אני מבטיח להיות עדיין". חיוך התפרס על פניו.
………… ……………..

היא ניסתה להחזיק את נשמתה עד לרגע האחרון . לבסוף עיינה נעצמו לאט לאט..הוא גמר אץ מעשיו ופיו היה מלאה בדם.. " אני ערפד " – אמר. הוא רץ במהירות לחפש עוד קורבן לטורפו.