הפסנתר-פרק 2
הלכתי לכיוון החדר היה בו אור ראתי על הדלת את המספר 678,
נכנסתי ו…..לא היה שם אף אחד לצערי…
היה שם בפינה ארון התקדמתי לעברו צמרמורת עברה בגופי זה היה מפחיד,
פתאום הדלת נתרקה ממש חזק נבהלתי קפצתי קפיצת בהלה..
בסוף התאוששתי והמשכתי להתקרב לכיוון הלב שלי פעם פעימות ממש חזקות,
התקרבתי יותר ויותר אבל זה נראה שכל צעד שלי הארון התרחק יותר ויותר,
עמדתי מול הארון הוא היה שחור פתחתי אותו לאט לאט סגרתי עיניים,
שמעתי מישהו בארון פתחתי עד הסוף ואני רואה את ידיד שלי יושב שם,
הבאתי לו יד קמנו וברחנו אבל הבעיה שהדלת נתרקה ולא הצלחנו לפתוח ..
פתאום המוזיקה נדלקה,
החדר נהיה חשוך לא ידענו מה לעשות,
צעקתי ממש חזק, עומר אמר לי לזוז הוא התרחק מהדלת ורץ לתוך הדלת, פעם ראשונה לא הצליח,
פעם שניה יותר טוב בפעם השלישית הדלת נפתחה ברחנו משם..
מצאנו את היציאה אבל הדלת הייתה נעולה,
היה תקוע בה דף לקחנו לפני שהספקנו להתחיל לקרוא אותו,
מישהו בא מאחורינו נדע לי בכתף וגם לעומר נבהלתי כל כך התחלתי לצעוק עומר הרגיע אותי
הלכנו מישם ולקחנו את הדף,
נכנסנו לאיזה חדר התישבנו היה בחדר פנסים לקחנו אותם,
אמרנו לייתר ביטחון עם האור יחבה,
אני: עומר, מה אתה עושה פה?
עומר: לא יודע התעוררתי באיזשהו חדר והתחלתי לברוח כי היו כל מיני רעשים ונכנסתי לארון כי לא היייתה לי ברירה,
אני:גמני התעוררתי בבית המפחיד הזה (אמרתי בקול מפוחד)
הוא ניסה להרגיע אותי בסוף היינו כל כך עיייפים ונירדמנו אחד על השני
תגובות (0)