העין.. ניסיון
היי אאני סינדי.. אני עיוורת.. ככה אני מגיל חמש,
כשאני ואחותי היינו ילדות קטנות.. ניפצנו זיקוקים והזיקוק עף לי לעיניים..מאז אני עיוורת.. הזיכרונות של הצבעים נעשים עמומים יותר ויותר…
כיום אני בת 24 גרה לבד..בניו יורק
יום אחד..
קיבלתי צלצול בפלאפון..
אני:"הלו? _
מירנדה( אחותי);" סינדי מה קורה?"
אני:" כרגיל ואיתך?"
מירנדה:" טוב,. תקשיבי! מצאתי ניתוח שאת יכולה לעשות.."
אני:" מירנדה את יודעת שאני פוחדת.. אני לא יודעת"
מירנדה:""טוב תחשבי על זה.. זה יהיה ניפלא! תוכלי ליראות שוב!
אני:" מה זה הניתוח הזה בכלל?
מירנדה:" ניתוח להשתלת עיניים..
אני :" אני אחשוב..אני צריכה ללכת.. ביי
ניתוק.
היה כבר ערב..
אני יכולה להריח את הגשם גם לפני שהוא בא… אני יכולה להרגיש את השמש בלי לדעת איפה היא בכלל..
עמדתי ליד החלון..שמעתי טיפטופים…הגשם הגיעה..
לכתי לישון..חלמתי על הניתוח..כמה טוב אני ארגיש כשאני אראה..
בבוקר
התקשרתי למירנדה ואמרתי לה שאני מוכנה לעשות את הניתוח…
היא מייד התקשרה למנתח והזמינה לי תור..
כעבור חודש…
היום הניתוח!
תגובות (4)
איך זה נשמע יפה !!!
תמשיכי !!!
נשמע טוב. אני מצפה להמשך. לא ראיתי את הסרט אז אין לי מושג אל מה הרקע של הסיפור שלך, אז עדיין…
מחכה להמשך. ולא אכפת לי שאין סימני פיסוק.
ראיתי אותו.. את "העין".. כשנכנסתי, חשבתי שאמצא סיפור מועתק נטול קרדיטים(מכיוון שאינני מכירה יצירותייך אני מניחה..) אז.. שאפו על הקרדיט(;
אגיד את האמת, לא אמשיך לקרוא, כי ראיתי את הסרט ואני אוהבת את התמונה שיצר בראשי^^
מאחלת לך הצלחה עם השכתוב שלו(;
תודה רבה.. אני גם מאלתר וגם כותבת את מה שאני זוכרת….הרוב זה אילתור..
נ.ב
העלתי פרק 1