הסוד #פרק 2

על המראה היה כתוב: "עוד לא הבנת?! את מיוחדת! האחת שנבחרה!" "מה?" לא הבנתי את משמעות הכתוב, "מה זה אומר?!" בערך חזרתי על עצמי כמו אידיוטית, "הכתמים וכל הדם חייבים להעלם!"
צעקתי, לא יודעת איך זה הגיוני שחשבתי על נקיון מעצבן בזמן כזה.
אבל….קרה משהו מוזר, שנייה אחריי שצעקתי את זה כל הדם נעלם!
"זה מה שזה אומר…" לחשה לי הרוח שעדיין החזיקה אותי, הלחישות שלה העבירו בי צמרמורת.
לא ידעתי אם זה טוב או רע, "מה…?" שאלתי בחשש, כאילו אני לא יודעת לאמר שום דבר חוץ מ-'מה'.
"אוי…נו….את כל כך מטומטמת שזה מפחיד! אני לא מאמינה שמישהי כל כך טיפשה נבחרה להיות האחת!" אמר בכעס הקול הדקיק והמעצבן, שבדרך כלל נהג להציק לי יותר מהשאר.
בעקבות הקול הופיעה ילדה, רוח, שנראתה בערך בת 14 אולי קצת פחות, עם שתי צמות ג'ינג'יות, ושמלה לבנה קצרה מלוכלכת, ראיתי את הרגליים הבהירות שלה אבל לא היו כפות רגליים, לא היו גם כפות ידיים, הידיים והרגליים….לא יודעת איך להסביר, נגמרו באוויר, זה נשמע מוזר, אבל זה נראה טבעי, ככה זה היה גם לדמויות שראיתי שהן כניראה גם רוחות.
לא הצלחתי לראות ממש את הפנים שלה, כניראה זה מאפיין אצל כל הרוחות.
"סינדי, הרסת הכל! למה לא נתת לה זמן להבין לבד?!" אמרה בעצבנות הרוח שעדיין החזיקה אותי, כן צדקתי, הקול שלה היה נשי ונמוך יחסית, אבל לא עד כדי כך כמו שנשמה לי קודם.
הרוח הג'נג'ית ששמה כניראה סינדי, שילבה את ידיה בעצבנות.
"היא כבר 15 שנה לא מצליחה לקלוט לבד, ואולי אפילו יותר." היא אמרה בכעס, וסובבה את ראשה אליי, כניראה הסתכלה עליי.
"אני מצטערת, סינדי היא מאוד גסה וחסרת סבלנות.
שמי אליזבת, כן אנחנו רוחות, ואת נבחרת להיות האחת שתתקשר איתנו, והאחת שנשרת אותה."
אמרה הרוח שקודם החזיקה בי ועכשיו עזבה והתעופפה אל מולי.
היא נראתה כמו אישה בשנות ה-40, לבושה בבגדים פשוטים וסינר כחול מנוקד, השיער שלה היה אסוף, היא, ששמה כהתגלה אליזבת, נראתה לי הרבה יותר נחמדה מסינדי.
"מה זאת אומרת 'האחת שנשרת אותה'?" חזרתי אל מילותיה של אליזבת ברגע שהבנתי מה בעצם היא אמרה, "ז'תומרת שאנחנו מחוייבים להקשיב לך, גאון." אמרה סינדי בעצבנות.
"ומה בקשר לכל הדם…?" שאלתי באי ביטחון.
"זאת הדרך שלנו לקבל את מי שחשוב לנו, אצלנו זה נחשב מכבד." אמרה אליזבת.
אבל משהו כאן נשמע לי מוזר, זה היה לא ממש הגיוני….
כלומר, אם יש צדדים טובים, חייבים להיות גם צדדים רעים, לא?

המשך יבוא…..