הנערה ממחוז 4

בס"ד

אני מתנשף ומזיע. יורק טיפות דם ושונא את הרגע שבו הכרתי אותה. היא צוחקת בקול מחליא ומשמיעה מין נהמה שגורמת לשיערות גופי לסמור.
גם אם יכבלו אותי בשרשראות ברזל וימנעו ממני את החופש אני לעולם לא אשבר.
אני לא אתן לה לנצח אתי. שוב.
"מקס" היא קוראת ואני עוצם את עיניי לרגע מנסה לנתק את החיבור שהיא יצרה בראשי בין הקול המוכר והשקט שלה לבין הקול שגורם לה לאבד כל צלם אנוש.
לפני כמה שבועות היא עוד הייתה הנערה היפה ממחוז 4 עם השימלה הצהובה.
היא עוד הייתה חלום שהניב תקווה כשעיניה פגשו את ליבי.
היא אף לא דיברה יותר מידי ומעולם לא נתנה לי לגעת בה, היה בקרירות שלה מין קסם שהדיף ממנו גל חום שרק הקרובים יכלו להרגיש. אז לא הבנתי שהמיסתוריות ויצר הארפתקאנות שלי יגרמו אסון כבד לאנושות.
……
ביום ההוא היא נראתה מבוהלת ומפוחדת היא ברחה לכיון ללא יציאה וצעקה בבהלה.
"זואי, תזהרי." קראתי לעברה והיא רצה לכיווני.
"מקס אני לא יכולה יותר להישאר כאן. הם פה הם שם.. הוא מגיע" היא יבבה ומעולם לא ידעתי שיש בתוכה חרדה.
התקרבתי אליה בכדי לגעת בכתפייה מודע לרוגע שמגע יכול לגרום כמו שמרתיע אך היא התרחקה לאחור ונופפה עם האצבע "מקס, תלך.. תברח .." היא התחילה לומר ולפתע קולה הדהד ברחבי היקום והיא נשאבה לתוך וואקום של אפלה ומתוך גופה יצאה נערה מבעיתה עם שימלה אדומה שנראת כאותה הנערה ממחוז 4 אך עם הבדל קטן בזויות הפה והעיניים, תפרים לא מהודקים ובחללים שבינהם בורות שחורים. הבדל שגרם לי לראות את המוות מול העיניים.
"מקס חשבתי שאנחנו חברים" יוצא קול עבה מתוך גרונה "גם בגילגול הזה אני לא אתן לך לחיות בלעדיי!!" ברחתי לאן שרגליי לקחו אותי אבל היה נדמה שגופי ידע שהרגע הגיע., היא שלפה את החרב החדה כלהבה ואור השמש סינוורה אותה ושוב כל העולם נבלע. והפעם זאת היא. הילדה עם השימלה הצהובה ממחוז 4 משפילה עיניים וחוששת מהתגובה הצפויה שלי.
אני יורק את כל גוש הדם שהצתבר בגרוני ולוחש לה בשינאה "זואי, האפלה שבתוכך … היא הולכת להרוג את האנושות אותך ו….אותי" אני אומר ומתמוטט כשבתוך עיניים עצומות אני רואה אותי ואותה בכל הגילגולים שלנו, ובכולם האפלה דרשה אותי אך בליבי הייתה רק נערה אחת. אני פוקח את עיניי ומעליי שמיים כחולים ושמש בוהקת. צל נישא מעליי וזאת אותה הנערה עם השימלה האדומה שאוזקת אותי בשרשראות של ברזל אך אני לעולם לא אכנע.
אני אמות והיא לעולם לא תראה אותי איתה.