המוות מחכה לך בסיבוב… – פרק 10

"אנחנו חייבים לספר להם!" אמרתי בטון גבוה אבל לחוץ ומלא פאניקה לנורמן.
"לא, אתה לא! הם יאשפזו אותך בבית חולים למשוגעים!" מחה נורמן.
"אז מה!" צעקתי. נשמתי נשימה ארוכה.
"קרטר אמור להיות הבא בתור" אמרתי.
"אבל למה?" שאל נורמן "לוגן והלנה שרדו, הן צריכות למות".
"לא, המוות דילג עליהן" אמרתי.
"ראית את זה בחיזיון?" התעניין נורמן.
נתתי לו אגרוף לזרוע.
"אתה חושב שאני כמו אנטנה לחזיונות?!" שאלתי בפאניקה.
"המממ…." אמר נורמן.
"תשתוק!" צעקתי. שמתי לב שהעיניים שלי עוד פעם פתחו את הסכר ונתנו להכל לזלוג למטה.
"סליחה" מלמל נורמן.
"סליחה לא עוזר!" צרחתי "צא לי מהבית".
הקול שלי נשבר.
"אבל קני" הוא מחה.
"בבקשה" אמרתי בקול חנוק מדמעות.
הוא שם לי יד על הכתף.
"הכל יהיה בסדר, לוגן מגיע, הוא ייספר לנו איך הוא חושב להתחמק מהמוות" אמר לי נורמן.
"אני מקווה" נאנחתי.
…
"היי לוגן" אמר נורמן.
"מה תיקחו?" שאלה המלצרית ברגע שראתה את לוגן מתיישב. אמרנו לה שתיקח מאיתנו הזמנה כאשר שלישי יצטרף.
"אני חושב ש…. שוקו חם" אמרתי.
"עם מרשמלו?" שאלה המלצרית.
"בלי" אמרתי. מרשמלו עשה לי בחילה.
נורמן הזמין גם הוא בזמן שבהיתי בלוגן שסקר את התפריט. השיער החום הקצר שלו היה פרוע קצת. הוא לבש חולצה צהובה קצרה עם ציור ממשפחת סימפסון.
המלצרית לבסוף הלכה.
"תספר לנו הכל" אמרתי.
"אני רק שנייה אלך לשירותים" אמר לוגן וקם.
נורמן בהה בי.
"תפסיק" ביקשתי.
"אתה משתגע, תרגע קצת, הכל יהיה בסדר" הוא הבטיח לי.
"הכל יהיה בסדר" חשבתי לעצמי "עוד נראה… הלוואי שאני טועה".