הליצן החדש..

משווווווגעת!!! את ממש הפחדת אני אותי ! !
תמיד פחדתי מלייייצנים ! בגלל איזה צ'יזבט מטומטם!
אבל אני חייבת להגיד לך שיש לך כישרון..=]

שלום יקירתי,
אז ראשית: קראתי את הסיפור, ואני שמחה להגיב, אך אזהרה לי אלייך: עלייך לקרוא הכל מילה במילה טרם תחשבי שאני מנסה לפגוע בך.

אז ראשית יש לי הערות לגבי סימני פיסוק: כדי שקורא יוכל לקרוא סיפור בשקט ושלווה, על הסיפור להיות כתוב בצורה ברורה ורהוטה. הסיפור שלך אכן כתוב כך, אך יש מספר "חורים" בדקדוק שלך.
דבר שראיתי בסיפורך שראיתי אצל אדם נוסף היום הוא שאת אינך מוסיפה מרכאות כאשר דמות מדברת. פתחי ספר ותראי מה כתוב בו וכיצד, את תשימי לב שכאשר דמות אומרת משהו יש את הסימן הבא לפני ואחרי המילים: ".

לדוגמה: (אני מצטטת מתוך הסיפור שלך) אמא:מתוקה אין מקום אחר!!! תתבגרי!!,

עכשיו, ככה היית אמורה לכתוב את המשפט: אמא אמרה: "מתוקה אין מקום אחר!!! תתבגרי."

מה שיניתי? שמתי מרכאות בתחילת האמירה, הוספתי את המילה "אמרה" שכן אחרת זה נראה כמו שיחה בפייסבוק מאשר ספר, שיניתי את סימני הפיסוק שאת הוספת כי אני לא מכירה את סימן הסיפוק הבא: !!,
בנוסף, שמתי לב שהוספת סמיילי עצוב ":(". בסיפורים אין מקום לסמיילים, אני מקווה שלא תוסיפי אותם. אולי במקום זה היית צריכה לכתוב ככה: היא אמרה בעצב.
שימי לב שאת שמת !!! לקראת סוף מה שהאם אמרה, זה אומר שהיא צעקה? את צריכה להזכיר את זה, לתאר את זה. וזה מביא אותנו לחור הבא: תארים.

שאלת לקראת סוף הסיפור האם הוא היה מפחיד. אני רוצה להיות כנה איתך ולעזור לך: לא. הסיפור היה יכול להיות מפחיד אם היית כותבת אותו בנימה של פחד, אם היית מוסיפה תארים. לדוגמה: בתחילת הסיפור הנערה קיבלה את בובת הליצן ומאוד נבהלה, איך זה שהיא אומרת לאמא שלה: "נווווו פליזז אוףף:(" או משהו כזה. לא רק שזה לא נשמע כאילו שהיא פוחדת, זה כתוב בצורה מאוד מוזרה. ממתי למילה "אוף" יש יותר מ"ף" סופית אחת? זכרי שזוהי שגיאת כתיב, את צריכה להקפיד לכתוב מילים כפי שהן אמורות להופיע בכל סיפור אחר.

הסיפור עובר מאוד מאוד מהר, כאשר אני אומרת את זה, אני מתכוונת שאת קופצת מפעולה לפעולה בלי לתאר אותה כלל. לדוגמה: (ציטוט) אני מקשת ממך לקרוא את זה בעל פה, מה את חושבת?

היא מתכופפת לקחת אותו פתאום יד מעץ מחזיקה בה והיד השניה אם סכין וגל מיד שואלת מה אתה רוצה ממני מה אתה רוצה ממני הוא רק דוקר אותה ונעלם ופתאום הוא יושב בכיסא הנדנדה כשאימא שלה מגיעה היא הולכת לרופא ונשארה שם בבית חולים לישון בלילה הליצן נמצא שם אם צחוק מרושע אומר חחח את עצבנת אותי בפחדייך כל פעם שהלכתן לחנות הסתכלת בי הייתי בכלל ליצן טוב לכולם וככה עצבנת אותי ילדה מעצבנת כדי לשים קץ לזה לא?? חחח והוא דוקר אותה ישירות בלב!

עכשיו, אני לקחתי את הפסקה הזאת וכתבתי אותה מחדש, הגידי לי מה את חושבת:

היא מתכופפת לקחת אותו כאשר לפתע יד מעץ מחזיקה בה. היד השניה מופיעה עם סכין מנצנצת. גל נרתעה לאחור כאשר שתי עיניים בוהקות הופיעו בצללים.
"מה אתה רוצה ממני?! מה אתה רוצה ממני?!" היא צעקה בבהלה, מתנועעת באלימות בניסיון לשחרר את ידה.
הליצן דקר אותה בידה באכזריות בעודה משחררת צעקת זוועה מהדהדת. וכפי שהגיע, כך הוא נעלם. גל נשמה לרווחה, מנסה להרגע. אבל כאשר הסתובבה, היא יכלה להבחין בצלליתו של הליצן יושבת על כיסא הנדנדה. גל קפצה לאחור בבהלה, בעודה נזכרת שאמא שלה נשארת בבית החולים ללילה, אין אף אחד שיעזור לה. הליצן הביט בה באכזריות, הוא פתח את פה העץ המוארך שלו, מנסה להוציא מילים ברורות.
"נערה…" קרקר הליצן בקול חורק, "את עצבנת אותי… עמדת מולי בחנות, מביטה בי כאילו שאני מפלצת…" הוא המשיך בעוד גל מנסה להתרחק ממנו.
"את התייחסת אליי כמו אל רוצח… חשבת שתצאי מזה בקלות?" הליצן הניף את עצמו מהכיסא ופתח בתנופה אל גל. צרחה מהדהדת התגלגלה מגרונה של הנערה, ובעוד היא נרתעת לאחור בזוועה, הסכין ננעצה בליבה.

מה את אומרת? ככה אני הייתי כותבת. אני לא אומרת שככה גם את צריכה, אבל אני חושבת שיש לך עוד הרבה מה ללמוד. שמת לב שהשתמשתי בהמון המון תארים? הרבה סופרים צעירים משתמשים בדברים כמו: אוףףף!!!! :O פתחה פה עגול, נוווו פליזזז אמאא!! וכל מיני שטויות כאלה מפני שהם לא יודעים לתאר מצב מסויים. אני מציעה לך לפתוח ספרים וללמוד, אל תוסיפי סמלים ומילים מוארכות בכדי לשפר את הסיפור שלך.
אני יודעת שאת צעירה, ולכן עדיין מאוד קשה, אבל תמיד ההתחלה קשה – אני בטוחה שבסוף את תהיי כוכבת, ואני מרשה לעצמי להוסיף חיוך.

הדבר האחרון שאולי הכי הפריע לי יותר מכולם הוא שאת לא הצלחת להחליט שום דבר לגבי הזמנים. למה אני מתכוונת? שימי לב, פה את משתמשת בעבר, מספרת מה קרה פעם: הליצן החדש.
הייתה ילדה שקראו לה גל..
היא פחדה מליצנים..במיוחד מגדולים
היו כמה בנים שאהבו לצחוק לרדת על כולם בביה"ס ביומולדתה בכוונה קנו לה ליצן גדול בגודל של אמא שלה…

פה את משתמשת בהווה: הם עונים אסור לזרוק אותו יש לו סוללות שלא מוציאים!! חחח
היא אומרת אווי נוו:( אוףףף!! אמא רק אל תשימי לי אותו בחדר!! פליז!!!!
אמא:מתוקה אין מקום אחר!!! תתבגרי!!
גל:אמא החיוך השטני שלהם מפחיד אותי נו דיי רק אל תושיבי אותו על הכיסה המתנדנד אם בחדר שלי ואם בחדר שלי אני יושנת איתך!!!

פה את שוב משתמשת בעבר: בלילה אמא של גל שכחה שגל אמרה לא להושיב אותו על הכיסה המתנדנד והושיבה אותו שם כבר 03:00 בחצות וגל שומעת משהו מתנדנד וצוחק חחח חחח חחח

ואז את עוד פעם חוזרת להווה… וכן הלאה. גם בין לבין את משנה מהווה לעבר ושוב ושוב.

את צריכה להחליט בתחילת הסיפור באיזה זמן את רוצה להשתמש, אחרת זה מאוד מבלבל. ההערה האחרונה: אם את רוצה לעשות צחוק, אל תכתבי: חחח.

אני מאוד מאוד מקווה שעזרתי לך. אני רוצה להגיד לך שאת צריכה להיות גאה בעצמך על כך שאת כל כך צעירה, ולמרות הכל את ממשיכה לכתוב באתר שבו יש ילדים יותר גדולים. המשיכי כך, תכתבי, תשקיעי, תלמדי ותקראי, ובסוף אני משוכנעת שאת תהיי כל כך טובה שלא תזכרי בכלל היכן התחלת.
חזק ואמץ! אם יש לך שאלות, את מוזמנת ללחוץ על "צור קשר" שנמצא מתחת לפרופיל שלי כאן.

בהצלחה!

תודה לך: לילי.
ותודה לך:Venoturus
שהסברת לי.

שיניתי את הסיפור כמו שאמרת תודה רבה על העזרה

היי אלי גם אני בת 10 והפחדת אותי ממש אבל ממש!!!

באמת?.. ואני חשבתי שהסיפור לא עד כדי כך מפחיד…

תודה P: !! חח

חייב להחמיא לך את רושמת נהדר!

לא פחדתי מהסיפור אבל זה יצא יפה מאוד!

(אני לא מפחד כי אני מכיר מלא סיפורים ואני מפחד בעיקר ממה שאני יודע שהוא אמיתי)

תודה ..