הלילה של השטן (12+)-הקדמה

~מדבר אדם~
בעולם שלנו בעולם של בני אדם הכל נראה טוב ויפה.
אבל לא. בלילה,כן בלילה שבו כל הילדים מפחדים והילדים צודקים בזה שהם מפחדים
בלילה יוצאים כל השדים ערפדים וכל היצורים במטרה להנות ממזון הנקרא "בני אדם".
אפילו זומבים קמים לתחייה.
בלילה שבו זה נראה זמן טוב להיות רגועים להיות לבד,הפוך זה הזמן שבו צריך להיות לחוצים ולעשות הכל כדי שלא יאכלו אותכם,כי גם כשאתם ישנים הם אוכלים אותכם.
אני אדם,נער בן 17,בעל מחשבות מיניות ( לא הרבה),מספר לכם את סיפורי.
ואני נערה,לינה,יותר נכון ערפדית,בת אל מוות אבל גיל מדויק 2345 אבל אני ניראת כמו בת 15, למדתי באותה כיתה אם אדם,שנאתי אותו,ונתנו לי משימה לטרוף אותו.
אבל…
בעולם שלנו של הערפדים והשטנים הכל שונה,המטרה שלנו היא לשרוד ולטרוף את בן האדם שנתנו לנו. טרפתי כבר מאות ילדים,קטנים,מבוגרים,נערים בני גיל של אדם. אבל כשזה הגיע לאדם.. עצרתי. יום אחד בני האדם התחילו במלחמה נגדינו,כן עכשיו גם ימים וגם לילות צריך להסתרר מאיתנו,כל תזוזה קטנה ממקום מחבוא שלכם,אתם מתים. אבל אנחנו נגלה את מיקומכם המלא בקרוב..
~מדבר שוב אדם~
ואני כאן מסתתר במקלט מגן על האחים שלי כשכולם רודפים אחרי כולם. אני יושב מחבק אותם,כשהם בוכים לכתפי.במקלט חשוך ולח,מקום המושלם שבו היצורים יכולים להסתתר,אבל לא במקלט יש המון נשקים ודברים שהם בעצם החולשות של היצורים. בחוץ יורד גשם,חשוך,נידמה כאילו היום לא יחזור עוד, שומעים צרחות כאב מבחוץ,יללות,המון נשקים נופלים. בחוץ יש גם סופה ברקים ורעמים,אחיי נבהלו מהברקים וחיבקו אותי חזק יותר ואני אותם. כשחשבתי שאנחנו מוגנים טעיתי פתאום משום מקום קפץ עליי איזה זומבי ,אחותי, בת 5,קפצה והגינה עלינו "רוני!" צרחתי. אלון בן 3 צרח ובכה יותר חזק. קמתי ורציתי להזיז את רוני מישם אבל זה היה מאוחר מידי, הוא אכל אותה. ראיתי איך דמה נשפך על הריצפה ראשה נאכל וכל גופה נפל,המון דם היה על הרצפה,זה היה מראה מזעזע. אלון צרח. לא יכולתי להרגיע אותו קודם להגן. "תמות זומבי!" צרחתי ולקחתי חרב שהייתה שם רציתי לתקוע אותה בראש של הזומבי,רציתי אבל זה היה מאוחר מידי…הוא פתח את פיו ו..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~