היומן

קארי אהבה מאוד לכתוב ביומנה הוא היה הדבר הכי יקר לה.. אבא שלה הביא לה אותו במתנה אך לאחר כמה חודשים ספורים פרצה מלחמת העולם השנייה ואביה התגיס לצבא ולא חזר. ליומן היתה כריכת עור חומה ודפים לבנים שאט אט התמלאו ברגשותיה של קארי. אך יום אחד נשמעו דפיקות בדלת ביתה של משפחתה של של קארי "תפתחו לנו את או שנצטרך לפרוץ אותה!" נשמעו הקולות מבחוץ "זה הגיע" מלמלמה אמה של קארי "מה קרה?" קארי נבהלה אמא של קארי לא ענתה היא רק הסתכלה על הדלת בפחד.."אנחנו יודעים שאתם שם פיתחו את הדלת!!" נשמעו שוב הקולות מבחוץ. "אמא אני פוחדת!!" צרחה קארי.הדלת נפרצה. הנאצים פרצו לבית. "אתם יהודים?" שאל אחד מהם, אמה של קארי הנהנה. לבסוף הנאצים לקחו את קארי ואת אמה למחנה השמדה ולא נתנו לקארי לקחת את יומנה .אחרי המון שנים
באה משפחה חדשה לגור בבית ההוא של קארי.. לא גרו בו מזמן. במשפחה ההיא היתה ילדה קטנה בת תשע, היא החליטה לסקור את כל פינותיו של הבית. הילדה בחנה כל פינה ופינה בבית הזה ופתאום היא רואה ספר קטן היא לקחה את הספר והתחילה לקרוא. זה לא היה סתם ספר זה היה יומן..היומן של קארי. אך היא לא שמה לב שמישהו מתקרב אליה היא המשיכה לקרוא…היא קראה וקראה.. אחרי זמן מה אמה של אותה הילדה נכנסת לבית. היא הסתובבה בין החדרים אך פתאום היא נעצרת היא רואה את ביתה מוטלת על הרצפה ללא רוח חיים ולידה עומדת ילדה חיוורת מאוד שהסתובבה לעבר האמא המבוהלת ואמרה : "אף אחד לא יקא את היומן שלי בלי רשות.."