החטיפה ברחוב מונדרסון 13

מפי זלג דם, הסכין היה בידו ואני מתחננת בבכי: בבקשה, בבקשה לא… אבל אני תמיד יודעת, שמאוחר מדי. אחותי הקטנה, נועה נכנסה לחדר. אימא! צעקתי. מה את עושה פה?! שאלתי. סירי, אימא אמרה לך להתלבש(קוראים לי שירה, אבל היא קטנה…) "למה" שאלתי. אנחנו יוצאים לעין גדי! (מוזיאון פתוח בטבע) אוי נו באמת… חשבתי לעצמי. קמתי מהמיטה שלי.

התלבשתי ,אני ונועה ירדנו במורד המדרגות עד שהגענו לבחוץ. לא היה שם אף אחד, הכול היה מאורפל… נועה התחילה להיעלם, נועה! צעקתי. סירה… צעקה חלשה נשמעה. ידעתי שאני אבודה, רציתי לברוח, אבל מישהו תפס אותי, שהסתכלתי לאחור לא ראיתי כלום חוץ מחושך. הוא משך אותי אל אוטו שחור, ונתן לי מכה חזקה בראש.

~לאחר חודש~
"שירה?" קולה של אימי אמר. "אימא?" שאלתי. "כן מתוקה שלי?" "מה אני עושה פה?" שאלתי. " את התעלפת לפני חודש בדיוק! "אז חלמתי רק חזיון נורא?" כן. *הרופא נכנס* הפנים של הרופא הזה… הם מוכרות לי. חשבתי לעצמי. זה הרוצח מהחיזיון! ידעתי שמשהו מוזר קורה פה… "שלום שלום שירה!" ניסיתי לקום מהמיטה בבית החולים, אבל הניסיון היה אבוד. "יש לך משהו שאני בדיוק צריך!" התחלתי לפחד, הזיעה ירדה על מצחי, ופני נהיו אדומות. החדר הלך והחשיך, עד שנראה כמו רחוב חשוך, המקום שהתעלפתי בו. עדיין שמעתי את הצעקות של נועה, אבל מאוד חלשות… הוא לכח את הסכין, וקירב על הצוואר שלי. "תזוזה אחת ו… צ´יפ!" הוא אמר. ניסיתי להרגע, אבל זה היה בלתי אפשרי. פתאום נשמעו הזעקות משטרה, הוא הסתכל שניה לאחורה, וחזר עלי." את לא הולכת לשום מקום!" המשטרה התקרבה יותר. התחלתי לבכות בשקט. "שש…" הוא אמר לי. המשטרה באה לעברנו. " תרימו ידיים! תזוזה אחת ואני הורג אותה!" כל השוטרים הרימו ידיים, ועוד שהסכין חונק את גרוני הצר. הוא הלך בצעדים קטנים אל האוטו, וזרק אותי אל הסוף של האוטו(שחכתי איך קוראים לזה, מגג´?) והוא התחיל לקשור אותי, היה שם חונק, לא יכולתי לזוז, הקשר חנק אותי.

התחלתי להתעלף, ניסיתי להשתחרר, לפחות לפתוח תבגז´! האוטו הלך והחשיך, הלך והחשיך…

~לאחר 60 יום~

שלום שלום גברת שירה! הקול של הרוצח נהיה מפחיד, הדם שלי קפא. היתי קשורה לכיסא, שרשראות ברזל חנקו והכבידו עלי לנשום.
"מה אתה רוצה ממני?" שאלתי בקול חלש וצרוד והתחלתי לבכות.
"מה אני רוצה?" הוא התחיל לצחוק. "אני רוצה את השמה שלך!" הוא אמר בקול מפחיד שיכולתי למות. התחלתי לבכות, אמרתי לעצמי :" אני מתגעגעת, לאחותי, לאימי ולאבי!"
פתאום ראיתי שם גופה, ו.. ו…